מודל הערכה חדש למערכת החינוך....שר החינוך, הרב רפי פרץ: דרך שתהפוך את בתי הספר למרחבי למידה טובים יותר לתלמידים, למורים, למנהלים ולהורים.
החל מהשנה הבאה: מודל הערכה חדש למערכת החינוך
"תמונת מצב החינוך"
בעקבות מסקנות הצוות המקצועי, התובנות מהיוועצות עם הציבור ועם מומחים –
גובש מודל הערכה חדש שמורכב מ- 4 נדבכים:
1. כלי הערכה פנימיים – יעמדו לבחירה של בתי הספר, החל מכיתה א' ועד י'
2. שילוב של הערכה חיצונית – 2 הערכות ביסודי ו- 2 הערכות בחטיבות הביניים
3. שינוי שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית – קיצור השאלון וגיבוש שאלון ידידותי יותר ומותאם גיל
4. הערכה של תהליכים חינוכיים בבית הספר באמצעות מדדים נוספים וחדשים
שר החינוך, הרב רפי פרץ: "היום מערכת החינוך יוצאת לדרך חדשה, דרך איכותית, שקופה יותר ורלוונטית יותר. ובעיקר, דרך שתהפוך את בתי הספר למרחבי למידה טובים יותר לתלמידים, למורים, למנהלים ולהורים. מודל ההערכה החדש, הוא מודל של המאה ה-21. הוא יציג את כל קשת העשייה בבית הספר, ולא יסתמך על ציונים בלבד. עם כניסתי לתפקיד הצבתי את הערכים ואת התחושה של התלמידים בתוך בתי הספר כדגל אותו צריך לקדם. ואנחנו ניתן משקל לאקלים ולערכים שיש בתוך בית הספר - איך תלמיד מרגיש במרחב הלימודי ומהי תחושת המורים. נתייחס להיבטים של השקעת בתי הספר בפיתוח ערכים בקרב תלמידיהם. כל אלה מתקשרים לכותרת של היום הזה: איך יראה בוגר של מערכת החינוך בשנת 2030. אנחנו רואים את הבוגר עם מטען של ידע, ערכים ומיומנויות. מצוינות לצד ערכים. הבוגר יהיה מעורב חברתית, רואה בתרומה שליחות, מאמין במדינת ישראל ונאמן לשרת אותה. סובלן כלפי האחר והשונה, ולצד הערכיות – מצויינות".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "במהלך חצי השנה האחרונה קיימנו מהלך חסר תקדים של התייעצויות רחבות היקף שכללו עשרות אלפי גורמים, בהם מומחים לחינוך, מנהלים, מורים, הורים ותלמידים. לצד ההתייעצויות רחבות ההיקף, ישבה על המדוכה וועדה מקצועית של מומחים. לאחר עיבוד של כלל התובנות גובש מודל חדש של הערכה לבתי הספר, כשהוא חותר לחיזוק האמון בבתי הספר ובעשייה החינוכית שלהם. לצד זה, בכוונתנו לשנות את התרבות הנהוגה במערכת ולהקנות כלים בידי אנשי המטה, המחוזות, הפיקוח, המנהלים והמורים כדי שכולם יעשו בו שימוש מושכל ונכון בכלי ההערכה. אנחנו יוצאים היום לדרך חדשה, בתקווה ובאמונה שהמודל החדש יצליח לתת מענה לתופעות לא רצויות, להטמיע ולקדם תהליכי למידה עמוקים, ויתרה מכך לשקף את העשייה החינוכית המבורכת שמתחוללת היום בשדה החינוכי של מדינת ישראל".
מנכ"לית הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, ד"ר חגית גליקמן: "הערכה של בתי ספר נהוגה ברובן המוחלט של המדינות המפותחות בעולם לצרכי ניטור ואחריותיות ומאפשרת מעקב שיטתי ותקף אחר עבודת בתי הספר, זיהוי פערים בין רצוי למצוי והקצאת משאבים מושכלת. לאור תהליכי ההיוועצות והחשיבה המעמיקים, אנו יוצאים לדרך עם מודל הערכה חדש. המודל מבקש לשמר ולשכלל את היכולת למדוד לאורך זמן את ההישגים הלימודיים, את המיומנויות של התלמידים וכן היבטים של אקלים כיתתי ובית ספרי, ולצד זאת - להקטין ככל האפשר את הקשיים והתופעות השליליות שהיו בעבר. עיקרי המודל הם: חיזוק תהליכי הערכה פנימיים כחלק מהשגרה הבית ספרית, עדכון מתכונת ההערכה החיצונית, מתן דגש על למידה מנתונים, על הפקת תועלת ועל מתן מענים מותאמים לתוצאות ההערכה וכן שינוי כולל של תרבות השימוש בנתוני הערכה."
בתום עבודת הצוות המקצועי שמונה לבחון ולגבש מודל הערכה חלופי למיצ"ב, ולאחר היוועצות רחבת היקף וחסרת תקדים שקיים המשרד עם הציבור בישראל - הורים, מורים, מנהלים, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ותלמידים, גובש מודל הערכה חדש למערכת החינוך.
מודל זה גובש, כזכור, על רקע הקולות שקראו לבחינה מחודשת של המיצ"ב, שהשימוש בו הוביל לתופעות שליליות ובלתי רצויות, ששיאן נרשם לפני כשנה (שנת 2018). לצד אלה יש להזכיר גם את ההשלכות של
הפרסום הפומבי אשר נגע לממצאים של בתי הספר ודירוגם. בין התופעות אליהן נחשפנו: הכנות אינטנסיביות לקראת מבחני המיצ"ב, פגיעה בשגרת הלמידה, הסטת משאבים והפניית יתר של תלמידים להיבחנות בכיתות מותאמות ועוד. אלה הובילו בסופו של דבר לפגיעה בהוראה, בלמידה ובמהימנותו של כלי הערכה - המיצ"ב. לנוכח כל אלה, יצא המשרד למסע מקיף של הקשבה שהוביל, כאמור, לגיבושו של המודל החדש.
המודל החדש מורכב מ- 4 נדבכים וגובש בזיקה ובהלימה למודל דמות הבוגר שהמשרד שוקד על גיבושו במהלך השנה האחרונה. בעניין זה יצוין כי במסגרת התאמת דמות הבוגר למאה ה- 21 בחן המשרד מגמות עתידיות, והשתתף במהלך רחב של ארגון ה-OECD (Education 2030) שהובילו לגיבושו של דמות הבוגר החדשה, המורכבת משלושה ממדים: ידע, מיומנויות וערכים. מודל ההערכה החדש יכוון לשלושת הממדים הללו.
המודל החדש - 4 נדבכים
1. כלי הערכה פנים בית-ספריים
כלי ההערכה הפנימיים יהוו את הנדבך המרכזי והמשמעותי ביותר במודל החדש. באמצעותם יוכלו בתי הספר לבסס רצף של תהליכי למידה והפקה של תובנות עומק באמצעות כלים שיעמדו לרשותם, החל מכיתה א' ועד כיתה י'. השימוש בהם ייעשה על פי בחירת בית הספר. הכלים יהיו במקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, ובמקצועות נוספים.
משרד החינוך יעודד ויסייע לבתי הספר לעשות בהם שימוש נכון ויעיל, לטובת בניית תכניות עבודה וקידומם של התלמידים ובית הספר עצמו. ישנם כלים רבים שכבר נמצאים בשימוש, כדוגמת המבדק לראשית הקריאה והכתיבה בכיתה א', מבדק עמית בכיתה ז' ועוד. בימים אלה שוקדת ראמ"ה על פיתוחם של כלים פנימיים נוספים שיעמדו לרשות בתי הספר. בנוסף, ראמ"ה פועלת למחשב חלק מהכלים הקיימים ולשפר את הנגישות שלהם.
כדי לייצר באמצעות הכלים הפנימיים תהליכי למידה משמעותיים, ולשם הפחתת העומס על בתי הספר, יבוטלו מבחני מפמ"ר, מבחנים רשותיים ומבחנים אחרים הנשלחים לבתי הספר. לרשות בתי הספר יועמדו כלים פנימיים מעצבים ומסכמים עם סטנדרטים שבהם יוכלו לעשות שימוש לאורך השנה.
2. הערכה חיצונית משולבת - קבועה ומשתנה
כלל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ישתתפו בכל שנה בהערכה חיצונית משולבת - הערכה קבועה והערכה משתנה. על פי המודל החדש, בתי הספר ישתתפו בהערכה חיצונית פעמיים בשנה.
§ הערכה קבועה: כלל התלמידים בכיתות ד' ובכיתות ח' ישתתפו בהערכה באוריינות שפה. הערכה תתבצע בתחילת השנה, בכל בתי הספר בארץ בכל שנה.
§ הערכה משתנה: כלל בתי הספר ישתתפו אחת לשנה גם בהערכה משתנה. מועד ההערכה יהיה ידוע מראש ותחום הדעת ודרגת הכיתה שבה ייבחן בית הספר יימסרו לבית הספר בסמוך למועד ההערכה. בתי הספר היסודיים ישתתפו באחת מבין תחומי הדעת: מתמטיקה בכיתות, ה', או ו', שפת אם בכיתות ה' או ו', אנגלית בכיתות ה' או ו'. חטיבות הביניים ישתתפו באחת מבין ההערכות האלו: שפת אם ט', מתמטיקה ח' או ט', מדעים ח' או ט', אנגלית ח' או ט'.
3. שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית
המשרד רואה בקידום אקלים מיטבי נדבך משמעותי ומרכזי במערכת. סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית יועברו בבתי הספר בכיתות ה'-יא' במסגרת הערכה חיצונית במחזוריות קבועה, אחת לשלוש שנים. בהתאם להערות שעלו מהשדה החינוכי, שאלוני האקלים יעודכנו ויקוצרו. לרשות בתי הספר יעמדו שאלוני אקלים פנימיים לצורך העברה פנימית ממוחשבת, בהתאם לצרכים ולעניין של בתי הספר. לאקלים יש מקום חשוב בעיצוב סדר היום של בית הספר, וצוותי החינוך יוכלו להשתמש בהם ככלי עבודה.
4. הערכה של מדדים נוספים וחדשים
העשייה הבית ספרית היא ענפה ועשירה. היא נוגעת בתחומים רבים, שלא כולם קיבלו עד היום ביטוי ראוי. לאור זאת, לכלי ההערכה הסטנדרטים יתווסף גם מידע ממדדים נוספים שיתנו תמונה רחבה על תחומי העשייה של בית הספר. מדדים אלו יאפשרו ליצור תמונה מלאה יותר אודות התשומות, המשאבים, התהליכים, האתגרים והייחודיות של בית הספר. מידע זה יתייחס בין היתר לנושאים, כגון: פעולות לקידום הוגנות ושוויון, חדשנות, יזמות, הכשרה ופיתוח מקצועי של הצוות החינוכי, מידע על שילוב והכלה, כיתות חינוך מיוחד, סביבות למידה, למידה חוץ בית-ספרית, שגרות וסדירויות, השתתפות בחוגים/תנועות נוער, התנדבות ומעורבות חברתית, ופעילויות עם הורים.
מה נותן המודל החדש
1. דגש גבוה על תהליכי הערכה פנימיים
§ בניית יכולות של צוותי החינוך בשימוש בתהליכי ההערכה ובתוצריהם.
§ חיזוק האמון בבתי הספר ובעשייה שלהם באמצעות שינוי תרבות השימוש בכלי הערכה ובנתוניהם.
§ העשרת מאגר הכלים הפנימיים וכן הכשרה של כלל הגורמים במערכת לעשות שימוש נכון ואחראי בכלי הערכה ובתוצריהם.
§ יצירת תרבות ארגונית תומכת בתפיסת ההערכה הבית ספרית החדשה: מטה, מחוזות ורשויות.
2. עיצוב מחודש של תהליכי ההערכה החיצוניים - מענה לתופעות הבלתי רצויות שאותרו, וכן על רקע פרסום הממצאים ברמת בית ספר.
§ הדגשת חשיבות שפת האם כתשתית בתהליכי הלמידה.
§ התאמת ההערכה לנדרש מהתלמידים במאה ה-21.
§ השילוב של הערכה חיצונית קבועה ומשתנה שואף להפחית, ככל הניתן, את הלחץ אותו חוו בתי הספר וכן את הפגיעה בשגרת הלימודים, שהיו מנת חלקו של מודל ההערכה הישן.
§ בחינה בראשית השנה שנועדה למנוע הכנות לאורך השנה.
§ מניעת האפשרות להסיט משאבים לטובת "שכבת מיצ"ב".
שינוי התרבות הארגונית
כדי להבטיח שימוש אחראי וראוי בנתונים ובתוך כך גם למידה נכונה מהם, יפעל המשרד להטמיע תרבות הערכה נכונה ומצמיחה בקרב כלל העוסקים במלאכה במטה המשרד, בפיקוח, בבתי הספר ובציבור הרחב.
לשם השגת מטרה חשובה זו, ינוסחו כללים ברורים לשימוש מיטבי והוגן בכלי ההערכה ובנתונים הנאספים באמצעותם. נוסף על זאת:
§ משרד החינוך וראמ"ה ייזמו שורה של מהלכים שיקדמו את תרבות ההערכה ויסייעו להפיק ממנה את המיטב.
§ תבוצע הסברה מקיפה אודות מודל ההערכה החדש.
§ יוקם מערך הדרכה למפקחים, למנהלי בתי הספר ולצוותים החינוכיים לשם שימוש מיטבי בכלי ההערכה ובנתונים.
§ יגובש ויונגש סל מענים שיינתן לבתי הספר בהתאם לתמונת המצב הבית-ספרית, לצורך שיפור התהליכים החינוכיים ותוצאותיהם.
כאמור, מודל ההערכה החדש נשען על עבודה מקיפה שבוצעה במסגרת הצוות המקצועי, בו ישבו מומחים מהאקדמיה, אנשי חינוך מהשדה ואנשי משרד החינוך; היוועצות מקוונת רחבה עם הציבור (כ- 20,000 אנשים לקחו בה חלק), קול קורא שהתפרסם למומחי הערכה (השתתפו כ-20 מומחים) ומפגשים ישירים במחוזות עם הורים, מנהלים, מורים, מפקחים, תלמידים ומנהלי מחלקות חינוך (התקיימו 33 מפגשים ב- 6 מחוזות בהשתתפות של 474 אנשים). בתובנות שעלו מהתהליכים צוין בין היתר כי:
§ קיימת חשיבות גדולה לשילוב ולאיזון בין הערכה פנימית להערכה חיצונית.
§ לצד הערכת הידע, יש להרחיב את הערכת המיומנויות ולבחון אותן במגוון תחומי דעת.
§ ההערכה החיצונית צריכה לשקף באופן מקיף ומגוון את העשייה הבית-ספרית, כגון: אקלים בית ספרי, חדשנות, סביבות למידה, דרכי הוראה וחינוך חברתי וערכי.
§ יש לחזק את היכולות של בתי הספר בתחום הערכה - ניתוח נתוני הערכה חיצוניים וקיום תהליכי הערכה פנימיים איכותיים.
החלה הדרגתית של המודל החדש
המודל יוטמע באופן הדרגתי, כדי לאפשר למערכת להיערך באופן מיטבי. לאור זאת:
o בשנת הלימודים הנוכחית, תש"ף בתי הספר יקיימו הערכה פנימית בלבד ולא תתקיים הערכה חיצונית של הישגים לימודיים. לרשות בית הספר עומד אוסף של כלים למורה כגון מבדקים, מבחנים ומשימות ביצוע. מבחני המיצ"ב הפנימי יישלחו לבתי הספר המעוניינים בכך. החל משנת תשפ"א, מבחני מיצ"ב קודמים וכן מבחנים מסכמים נוספים שייגזרו מתוך ההערכה החיצונית יועמדו לרשות בתי הספר כחלק ממאגר הכלים הפנימיים, לצורך הערכה פנימית.
o סקרי אקלים וסביבה פדגוגית יועברו במתכונת חיצונית על פי המחזוריות הקודמת (1 ל- 3 שנים).
§ בשנת תשפ"א ייושמו ארבעת הנדבכים: הערכה פנימית; הערכה חיצונית משולבת - קבועה ומשתנה; סקרי אקלים וסביבה פדגוגית; ומדדים נוספים.
§ בשנת תשפ"ב – המשך הטמעת המודל.
תגובות
הוסף רשומת תגובה