שר הביטחון ישראל כ"ץ נאם בטקס האזכרה לזכר חללי מלחמת יום הכיפורים בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל שבהר הרצל.
נאום
שר הביטחון – טקס האזכרה הממלכתי לחללי מלחמת יום הכיפורים
נשיא המדינה מר יצחק הרצוג ורעייתו הגברת מיכל
הרצוג,
יקיריי, בנות ובני המשפחות השכולות,
בין מלחמת יום הכיפורים ובין המערכה המורכבת
אותה מובילה ישראל בשנתיים האחרונות מחבר קו מובהק וברור:
מה שהחל בהפתעה גדולה ובעמדת נחיתוּת, הפך למערכה
עם שורה ארוכה של הישגים מרשימים אשר הצליחו להפוך את הקערה על פיה.
אלו הישגים הנשענים, בראש ובראשונה, על גבורתם
של לוחמינו ונופלינו, על התושייה, המסירוּת, המחויבוּת והחתירה למגע, וגם – לדאבון
הלב – על אובדנם של טובי בנינו, היקרים לכם מכול.
וכאשר מדברים על גבורתם של לוחמי יום הכיפורים,
מיד עולים בזיכרון קרבות הבלימה וההכרעה, מעוררי ההשראה, של לוחמי השריון ברמת הגולן
ודמותו של גיבור-ישראל, אביגדור קהלני המתייצב למול הדיוויזיות הסוריות,
או התמונות הבלתי-נשכחות מצליחת כוחות צה"ל
את תעלת סואץ, בפיקודו של אריאל שרון, אשר היוותה שלב מכריע בניצחון על המצרים.
עלילות הגבורה הללו הצילו את מדינת ישראל, והצליחו
להביא לסיומה של המלחמה מתוך עמדה של הובלה וכוח.
לא רק ביבשה היינו עדים לגבורתם של לוחמינו ולרוחו
של צה"ל.
במהלך מלחמת יום הכיפורים, רב-סרן גיורא אבן
אפשטיין – טייס קרב בחיל האוויר - הפיל לא פחות מ-אחד עשר מטוסי אויב בחמישה קרבות
אוויר, הישג יוצא דופן בקנה מידה בין-לאומי.
גיורא נלחם עד הכדור האחרון ועד טיפת הדלק האחרונה,
ורק לאחר שהשלים את משימתו - שב לבסיס.
כאשר נשאל גיורא אפשטיין על המניע שהביא אותו
להישגיו אלו, הוא בחר במילים הפשוטות הבאות:
"יש אויבים? יש דלק? יש חימוש? נלחמים!"
לפני כחודשיים, נפטר תת-אלוף במילואים גיורא
אבן-אפשטיין, אבל הרוח שאיפיינה אותו, כטייס וכמפקד, מנשבת בחיל האוויר גם היום,
52 שנה אחרי.
כמו במלחמת יום הכיפורים, כך גם היום: ידענו
לקום ולהתעשת למול המבקשים להשמידנו, כֶאז כן היום – אנו חבים רבות כל-כך למי שניצבו,
וניצבים, בחזית, ביבשה, בים ובאוויר, נכונים לשלם את המחיר הכבד מכול.
נפלה בחלקי הזכות להימנות על הלוחמים שהתגייסו
לצה"ל, שבועות ספורים לאחר סיומה של מלחמת יום הכיפורים.
כמו כל ישראלי באותה עת – חוויתי היטב את הכאב
הלאומי, את תחושת האובדן שחצתה את המדינה לאורכה ולרוחבה, את הצער הגדול על אובדן לוחמים
ומפקדים רבים.
אני זוכר את האווירה בחטיבת הצנחנים, שאיבדה
רבים ממפקדיה ולוחמיה בקרבות הגבורה השונים, את החלל שנפער בגדודים ובפלוגות – אך גם
את ההבנה שליוותה אותי ואת חבריי הלוחמים שזוהי העת שלנו להמשיך בדרכם של קודמינו,
בנתיב שהותירו לנו חללי המערכה.
מלחמת יום הכיפורים הייתה – ותמיד תהיה – נקודת
ציון משמעותית במאבק שעודנו נמשך, על עצם קיומנו ועל זכותנו לחיות בביטחון ולגדל את
ילדינו ואת נכדינו במציאות בטוחה יותר.
המחויבות שאיפיינה את לוחמינו כאשר פרצה המלחמה,
בשבת יום הכיפורים, תשל"ד, היא אותה מחויבות שבה פגשנו חמישים שנה אחרי, בשבת
שמחת תורה, תשפ"ד:
לקום ולעמוד על הגנתנו, לסמוך בראש ובראשונה
על עצמנו, ולהכות בעוצמה ובנחרצות את כל מי שמנסה לפגוע בנו.
בתוך הכאב הגדול והגעגוע האין-סופי למי שאינם
עוד, אני מקווה כי תימצא לכם טיפה קטנה של נחמה – כי אנו זוכרים בהערכה רבה את היקרים
לכם, מצדיעים לערכים ולרוח שהובילו אותם, ומחויבים לעשות הכול על מנת להמשיך בדרך אותה
ציוו לנו ולהביא ימים של שקט וביטחון לאזרחי ישראל כולם.
כשנתיים לאחר השבת השחורה בשמחת תורה,
אנחנו עשויים להתבשר בקרוב על חזרתם הביתה של
כל חטופינו, החיים והחללים כאחד, בהתאם ליוזמת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבסופה
החמאס יפורק מנשקו ורצועת עזה תפורז, וצה"ל יישאר בשטחים שולטים כדי להגן על היישובים
ויפעל כנגד כל איום.
הסיבה למהפך האפשרי בעמדת החמאס היא עוצמת הלחץ
שמפעילה ישראל על העיר עזה.
ההחלטה לכבוש את עזה, הקרסת רבי הקומות ועוצמת
התמרון של צה"ל בעיר עזה, אותו מובילים חיילינו הגיבורים, הביאו לפינוי של כ-תשע
מאות אלף מתושבי עזה דרומה - וללחץ אדיר על החמאס והמדינות שתומכות בו שחששו מקריסתו,
ויצרו את הבסיס ליוזמתו המכרעת של נשיא ארה"ב
טראמפ, שגיבש קואליציה נרחבת לתמיכה בתוכניתו שתואמת את מטרות המלחמה של ישראל.
אנו מצפים כעת למימוש השלב הראשון כבר בזמן הקרוב
ולשחרור מיידי של כל החטופים.
צה"ל נמצא בלב העיר עזה וערוך לכל אפשרות.
במידה והחמאס יסרב לשחרר את החטופים צה"ל
יגביר מחדש את עוצמת האש עד להכרעת החמאס ושחרור כל החטופים.
חיילי ומפקדי צה"ל הם אלו שמאפשרים למדינת
ישראל לשנות את המצב האסטרטגי, להכריע את הזירות השונות ולייצר אופק מדיני לשינוי האזור
כולו.
כך עשינו באיראן במבצע "עם כלביא"
כאשר היכינו בראש הנחש והסרנו איומי השמדה מעל מדינת ישראל,
כך עשינו בלבנון עם חיסול נסראללה וריסוק החיזבאללה
ויצירת רצועת ביטחון להגנה על יישובי הגליל,
בסוריה עם ההשתלטות על פסגת החרמון ואזור הביטחון
להגנה על יישובי הגולן ואחינו הדרוזים,
כך עם ריסוק גדודי הטרור במחנות הטרור בצפון
השומרון,
וכך במכת הבכורות בה חוסלה מרבית הנהגת החות'ים
בתימן - וההמשך עוד יבוא,
וכך אנחנו עושים כעת ומשלימים את יעדי המלחמה מול החמאס בעזה.
בהערכה רבה, ומתוך תחושת מחויבות עמוקה, אנו
זוכרים היום גם את חללי מלחמת יום הכיפורים אשר מקום קבורתם לא נודע.
ליבנו עם משפחותיהם היקרות – אשר לצד הכאב והגעגוע
הבלתי-נתפשים, מייחלים עדיין לקבר שבו יוכלו להתייחד עם זכרו של יקירם.
מדינת ישראל תמשיך לעשות כל שביכולתה על מנת
להתחקות אחר עקבותיהם של נעדרי המלחמה ואולי גם להביא בשורות מנחמות לכן, בני המשפחות.
בשמה של מערכת הביטחון, אני מבטיח לכם, בנות
ובני המשפחות השכולות: נמשיך לפעול להנצחתם של הנופלים, להקניית המורשת אשר לאורה פעלו
ולמימוש הייעוד למענו השליכו את נפשם מנגד.
יהי זיכרם של הנופלים נצור בליבנו לעד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה