היום התקיים בתל אביב הכנס הלאומי לביטחון תרופתי ביוזמת עמותת "חברים לרפואה". בכירי מערכת הבריאות התריעו מהידרדרות בזמינות התרופות וירידה חדה בהתחסנות: "רק 27% מחוסנים – ההסברה נכשלה".
ח"כ לימור סון הר-מלך הצהירה: "לא אשקוט עד שנרחיב את סל התרופות", וברוך ליברמן, מנכ"ל העמותה, חשף: "משפחות נאלצות לבחור בין תרופה לארוחה. אנחנו מסייעים ל-7,000 חולים בחודש".
הכנס הפנה זרקור למצוקת החולים בישראל וקרא לצעדים מיידיים מצד המדינה.
על רקע העלייה בתחלואה, בכירים בקופות החולים: "נגיע אולי ל-27% מכלל האוכלוסייה שמחוסנים, והיינו צריכים להיות ב-70%. ההסברה לא מצליחה, יש להפעיל סנקציות נגד מתנגדי חיסונים" ** ח"כ לימור סון הר-מלך, יו"ר ועדת הבריאות: "אני רוצה להבטיח לכם - לא אשקוט עד שאצליח להפנות עוד תקציבים לרפואה. המחוייבות שלי היא להרחבת סל התרופות" ** ברוך ליברמן, מנכ"ל עמותת "חברים לרפואה": אנחנו מסייעים לכ-7,000 חולים מדי חודש. משפחות שבעבר הסתדרו ויכלו לרכוש תרופות, קורסות; עבור חלקן מדובר בסיטואציה של בחירה בין אוכל לתרופה".
על רקע העלייה בתחלואה בתקופה האחרונה וההיענות הנמוכה יחסית של הציבור להתחסן, נערך היום "הכנס הלאומי לביטחון תרופתי" ביוזמת עמותת "חברים לרפואה". בכנס נדונו נושאים רבים, בהם אתגרי מערכת הבריאות הציבורית בישראל; השפעת העלאת ההשתתפות העצמית על בריאות הציבור; סל הבריאות הממלכתי: אלפי חולים בשנה בישראל בלי תרופות חיוניות; המלחמה על הביטחון התרופתי של ישראל; המאבק הסיזיפי להכללת התרופות היקרות למחלות הנדירות; חולים בלי כיסוי - משבר התרופות בביטוחים הפרטיים; רפואה מותאמת אישית באונקולוגיה; ורבים נוספים.
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בפתיחת הכנס: "אנחנו אוהבים להתגאות במערכת הבריאות שלנו שהיא טובה ואיכותית, להבדיל ממדינות אחרות. אנחנו גם עומדים במבחנים שמערכות בריאות אחרות לא נדרשות להם; כולם התמודדו עם הקורונה, רק אנחנו התמודדנו גם עם ה-7.10. יש במערכת הרבה איים ואורות של מצויינות, ואנחנו גם גאים בסל התרופות הישראלי. אבל מערכת מצטיינת היא לא מערכת מושלמת. אנחנו פורשים רשת ביטחון רחבה, אבל יש עדיין אנשים שאנו לא מצליחים להגיע מגיעים אליהם. גם סל התרופות מתעדכן רק אחת לשנה, ויש כאלה שצריכים את התרופה עכשיו ולא בעוד כמה חודשים. ואנחנו מודעים גם לסוגיית ההשתתפות העצמית, ואנחנו מטפלים גם בזה. יש לנו רשת רחבה, אבל יש כאלה שנופלים ושם יש את חברים לרפואה, שאתם פורשים רשת מתחת, להחזיק אותם. למערכת הבריאות יש תפקיד הרבה יותר גדול מלהפעיל את שירותי הבריאות. העזרה ההדדית, הסולידריות, זה מה שהופך את מערכת הבריאות, את החברה הישראלית, לחברה שמצליחה לתפקד. המערכת שנמצאת מעל המחלוקות, מעל השסעים. ויש לכם חלק בדבר הזה, ביכולת של המערכת לפעול. בכירי המערכת מכירים באיכות העבודה שלכם, ואתם עוזרים להפוך את החברה הישראלית לבריאה ואיתנה יותר".
ברוך ליברמן, מנכ"ל עמותת "חברים לרפואה": אנחנו מסייעים לכ-7,000 חולים מדי חודש, פוגשים מדי יום אנשים עם מחלות כרוניות, במצבים קשים. על רקע יוקר המחיה, משפחות שבעבר הסתדרו ויכלו לרכוש תרופות, קורסות; עבור חלקן מדובר בסיטואציה של בחירה בין אוכל לתרופה. בשנה האחרונה העברנו, בחינם כמובן, תרופות למי שזקוק בשווי של למעלה מ-141 מיליון ש"ח, וקצב הפניות אלינו רק הולך ועולה. אנחנו ממיינים למעלה ממיליון קופסאות תרופות בשנה, והמחלקה המשפטית שלנו סייעה ליותר מ-6,700 מקרים. אנו מטפלים במקרים של חולי סרטן שנמצאים בבית החולים, התרופה שלהם נמצאת בסל התרופות, אבל מחלוקת בין קופות החולים משאירה אותם ללא תרופה. יש אנשים עם ביטוח רפואי שפתאום מגלים שהביטוח לא מכסה את מה שהם צריכים. במקרים רבים, אנחנו 'הביטחון התרופתי' שלהם. שמנו לעצמנו למטרה להשיג תרופה לכל מי שזקוק לה, אבל אם המצב הזה יימשך - הנטל על העמותה יהיה גדול ונתקשה לעמוד בהיצף הבקשות. לצערנו, רבים בציבור עדין לא מודעים לאפשרות לתרום את התרופות. לכן אני פונה לציבור בבקשה להעביר אלינו את התרופות שלא בשימוש ולהעבירן אלינו, כדי שנוכל להעבירן למי שזקוק להן. תרופה שנשארת בארון של אדם אחד יכולה להציל חיים של אדם אחר".
ח"כ יונתן מישרקי, לשעבר יו"ר ועדת הבריאות בכנסת: "לפני כשנה הגעתי לביקור במשרדי חברים לרפואה. לא צריך הרבה זמן כדי להבין שמדובר במקום מיוחד. כל מי שמגיע רואה את המסירות ורוח החסד של המקום הזה. מיד אחרי ה-7.10 הארגון הוכיח שהוא פועל הרבה מעבר. נפתח מרלו"ג והארגון טיפל ביותר מעשרת אלפים בקשות. המספרים האלה משקפים את העשייה העצומה של הארגון. בשרשרת אספקת התרופות יש מספר חלקים, לוגיסטיים יותר או פחות. אך יש לומר שהאחריות היא על המדינה. נכון שבשנים האחרונות ראינו הרחבה של תקציב סל התרופות בהמשך לדרישת יו"ר ש"ס, אריה דרעי. אני קורא מכאן ליצירת מנגנון הצמדה לסל התרופות. אני נעזר רבות בארגון. אנשים שנמצאים בקצה, אנשים כאובים, ושם אנחנו תמיד זוכים לאוזן קשבת. אם בגיוס משאבים ייחודיים או כל דבר אחר".
ח"כ לימור סון הר-מלך, יו"ר ועדת הבריאות: "זאת הפעם הראשונה שלי כיו"ר ועדת הבריאות ואני מכירה את הפעילות מעוררת ההשראה של חברים לרפואה. הנכונות והמסירות שבהן הדברים נעשים, תחושת השליחות העמוקה, זה דבר שמפעים לראות. חלק משמעותי מהליך הריפוי זה היחס, מאור הפנים, התחושה שאנחנו איתך ואת/ה לא לבד. ההבנה שהתרופות חייבות להיות נגישות לכולם. הערבות היא הדבר שמניע את אלף עמדות האיסוף שלכם. אני רוצה להתייחס לשיח שהיה בימים האחרונים ואני רוצה להבטיח לכם - מה שמנחה אותי זה רק הערבות ההדדית שרואים כאן, בחברים לרפואה. ולא אשקוט עד שאצליח להפנות עוד תקציבים לרפואה. המחוייבות שלי היא להרחבת סל התרופות. לחולים, לקשישים, למתמודדי נפש. אני חברה לערבות ההדדית של חברים לרפואה. שלא יהיה חולה אחד בישראל שירגיש לבד בבור. תודה לכם על כל פועלכם ויישר כח לעוסקים במלאכה".
במושב שעסק באתגרי מערכת הבריאות בהשתתפות מנהלים בכירים של קופות החולים אמר חיים פרננדס, מנכ"ל קופ"ח לאומית, ש"סל התרופות בישראל מצוין. הוא מגיע לכל המקרים של מצילי חיים ורוב המקרים של מאריכי חיים". לדבריו, "אפשר תמיד להגדיל את תקציב מערכת הבריאות. זה יהיה מצוין, בטח בתקופה שלנו אבל יש גם לזכור שזה בא על חשבון החיים עצמם ולכן בסוף צריך לדעת לנהל סיכונים". עמיתו, ד"ר ערן רוטמן, ראש חטיבת הבריאות, חשב קצת אחרת באומרו ש"מערכת הבריאות כולה באתגר, שהוא בראש ובראשונה כלכלי. מחירי התרופות החדשות עולים בצורה שלא הכרנו מעולם, ולכן זוהי סוגיה לאומית". עוזי ביתן, מנכ"ל קופ"ח מאוחדת היה יותר נחרץ: "אני חושב שעד שמדינת ישראל תכפיל את התקציב הבריאות, אנחנו צריכים לתת פתרון לאנשים. במקום שאנשים יקנו ביטוח פרטי, צריך להכניס את זה לסל הבריאות ולתת פתרון לעם ישראל. אני חושש שוועדת החריגים היא לא פתרון רוחבי, אלא מספקת פתרון נקודתי בלבד, והסל הולך ונשחק". ד"ר דורון נצר, ראש אגף קהילה בקופ"ח כללית, די הסכים עם האמירה הזו: "אין שום סיבה שמדינת ישראל ומקבלי החלטות לא יכפילו את הסל. צריך להוסיף לפחות 350 מיליון ש"ח. הציבור לא צועק מספיק; מתי הייתה פה מפלגה שחרטה את נושא הבריאות על דגלה? אנחנו מוגבלים ביכולות שלנו ובכוח שלנו. לכל פגיעה תקציבית יש משמעות ברורה".
עניין רב עורר הדיון בנושא החיסונים. חיים פרננדס מנכ"ל קופ"ח לאומית ציין כי "יש ירידה מתמשכת מאז הקורונה. מי שרוצה לחסן ולהתחסן יכול להתחסן. אם אנחנו באמת רוצים להזיז את המחט ולראות את השינוי, אנחנו צריכים להטיל סנקציות כלפי מי שלא מתחסן. כי כאשר לא מתחסנים, וחולים, אז רצים לשירותי הבריאות כדי לקבל טיפול". בנוגע לסוגיית חיסון רופאים, לד"ר רוטמן הייתה תפיסה ברורה מאוד: "חד-משמעית רופא צריך להיות מחוסן. קודם כל להגן על החולים שלו ודבר שני, העניין הערכי". בהקשר זה ציין עוזי ביתן, מנכ"ל קופ"ח מאוחדת, ש"סנקציות לא עובדות במדינת ישראל גם בדברים יותר פשוטים", ולכן הוא מאמין יותר בהנגשה, הסברה ומיקוד ניהולי. "הצוות עושה את חיסוני השפעת בכל רחבי ישראל. רתמנו את מובילי דעת הקהל בציבור ופרסמנו את זה בכל מקום אפשרי ואנחנו מעלים את אחוזי ההתחסנות - זה מצליח גם בשפעת וגם בחצבת". נצר מקופ"ח כללית הציג עמדה קצת שונה. "אבל זה לא עובד. יש עלייה למשך מספר ימים, אבל יש כבר ירידה. אנחנו נגיע אולי ל-27% מכלל האוכלוסייה שמחוסנים. והיינו צריכים להיות ב-70%. צריך לחייב את הצוותים הרפואיים להתחסן. וזה צריך לצאת כתקנה של משרד הבריאות. אם לא נחייב את הציבור להתחסן לא נגיע למצב הזה. אני לא רוצה שהנכדה שלי תלך מחר לגן כשיש רק 60% שמתחסנים. אתה לא מקבל את המדע? תישאר בבית ואל תסכן את שאר האוכלוסייה. זאת השיטה היחידה שזה קורה. ויש מדינות כאלה באירופה, שבהן ילד לא מחוסן לא נכנס לגן או לבית הספר".
בפאנל שהתקיים תחת הכותרת "סל הבריאות הממלכתי: אלפי חולים בשנה בישראל בלי תרופות חיוניות", אמר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ויו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות, כי "אין יום שאני לא שולח מטופל לרכוש תרופה שאינה בסל. כשאתה מסתכל ריאלית, אם ייכנסו 10 תרופות מתוך 30 שצריך, זה יהיה מעולה, אבל זה לא יקרה כנראה - וזה יוצר ומגדיל את הפער מול העולם". פרופ' נחמן אש, יו״ר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, אמר כי "הפער המרכזי הוא התקציב. התקציב היום לא מקובע ונתון למשא ומתן ולחצים. והוא לא מספק. הפער לא קטן. ועדת טל רצתה להביא את זה לשני אחוז מהסל ואנחנו פחות מאחוז אחד. המענה הוא פשוט יותר כסף. אני חושב שגם אחרי שנים צריך לבחון את התהליך. אני לא חושב שהתהליך הוא הבעיה, אבל נכנסו טכנולוגיות חדשות. האם פעם בשנה זה מספיק? זאת שאלה שעולה. גם ההפרדה למחלות יתום. אני חושב שצריך להקים גוף שיבחן את התהליך. צריך לשמור את העיקרון של בחינה אובייקטיבית והימנעות מלחצים". פרופ' נדב דוידוביץ', הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב: "דיברו על המחיר של התרופות שלא נכנסות לסל. בואו נדבר גם על המחיר החברתי. אם נעשה סקר בין מובילי דעה הם יאמרו שצריך לצמצם את האי-שיוויון התרופתי. ההשקעה בישראל, בייחוד באונקולוגיה, היא לא מספקת. אני חושב שבתחומים מסויימים היו קמפיינים מאוד טובים. כמו עם תרופות יתום, לא מצליחים להתחרות מספיק טוב בנושא". פרופ' ארנה טל, סגנית מנהל המרכז הרפואי שמיר, פרופסור למנהל רפואי באוניברסיטת בר אילן: "צריך גם להתאים את הטיפול לאדם, וצריך לסנכרן בין הרבה גורמים. לדעתי צריך להגדיל את המחוייבות של המטופל להיות חלק מהתהליך עצמו, כדי לקדם את התהליך למקום טוב יותר. למדתי לאחרונה שבשבדיה עשו כמה מהפכות לטובת מעין סל תרופות. הם איחדו את הרווחה והבריאות יחד ויכול להיות שיש במקרה כזה מקור תקציבי אחר. מסתכלים על המטופל לא רק בהיבט הרפואי, אלא מה הוא צריך באמת. אוכלוסיות של קשישים וילדים, לדוגמא, וחוקקו חוק שהמדינה מתחייבת לדאוג לאוכלוסיות אלה באופן מיוחד. כך שאדם מקבל עזרה לא רק מהרווחה אלא גם מהבריאות". קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל: "אני גאה מאוד בחברות שאני מייצג. הרי מה טראמפ אומר בסוף? שארה"ב לא צריכה לממן את שאר העולם. ומזל שהוא לא בדק את המחירון של מדינת ישראל ורואה את הפער הקיים. כי כמו שאתם נותנים מוצר אחד, אני יכול לתת 10 תרופות שהמחיר שלהן נמוך משמעותית. עשיתי בדיקה כזאת, המנגנון הממשלתי פה והמבנה של קופות החולים מוכיח את עצמו. מחירי התרופות מאוד נמוכים. הסל תמיד נגמר בפברואר, עד שיוצא חוזר מנכ"ל וכו' כבר מרץ. רק בתהליך עצמו הסל לא מתחיל. אנחנו בבעיה אסטרטגית לשנים הבאות. ישראל כבר לא אטרקטיבית למדינות העולם, אנחנו רואים את הירידה המשמעותית בשנים האחרונות. אם משרד הבריאות וקופות החולים לא יפעלו מהר לשנות את זה, מעבר למחיר המוצר, נהיה בבעיה. היקף התרומות שלנו עומד על כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה, ואנחנו משלמים על כך מע"מ מלא לפי המחיר בארה"ב. זה אבסורד. פניתי לממשלה בנושא, ואני מקווה שזה גם יקרה".
***
בכנס השתתפו ראשי מערכת הבריאות, אנשי ציבור וממשל רבים, נציגים בכירים של קופות החולים וגופי הבריאות הגדולים בישראל ועוד. בין המשתתפים: משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות; ח"כ לימור סון הר-מלך, יו"ר ועדת הבריאות בכנסת; ח"כ יונתן מישרקי, לשעבר יו"ר ועדת הבריאות בכנסת; חיים פרננדס, מנכ"ל קופ"ח לאומית; עוזי ביתן, מנכ"ל קופ"ח מאוחדת; פרופ' דורון נצר, ראש אגף רפואת הקהילה בקופ"ח כללית; ד"ר ערן רוטמן, משנה למנכ"לית וראש חטיבת הבריאות, מכבי שירותי בריאות; פרופ' גבי בן נון, יו"ר המרכז לחקר מדיניות בריאות, אוניברסיטת בן גוריון; פרופ' נדב דוידוביץ', הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב; פרופ' ארנה טל, סגנית מנהל המרכז הרפואי שמיר, פרופסור למנהל רפואי באוניברסיטת בר אילן; פרופ' נחמן אש, יו״ר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות; פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ויו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות; קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל; פרופ' אביבה פתאל ולבסקי, מומחית לנוירולוגית ילדים, התפתחות הילד ומחלות מטבוליות, ביה"ח דנה-דואק לילדים, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי; ד"ר רונן ברנר, מנהל המכון לאונקולוגיה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי ע"ש אדית וולפסון, חולון; ברוך ליברמן, מנכ"ל חברים לרפואה; עו"ד יעל פרידל, ראש הצוות המשפטי של עמותת חברים לרפואה; עו"ד יורם מלמן, מומחה לתביעות ביטוח רפואי; אורית קרמר, משנה למנכ"ל ומנהלת תחום הבריאות במנורה מבטחים ביטוח; שי טנר, חבר ועדת בריאות בלשכת סוכני הביטוח; אודי פרישמן, יו"ר פרש קונספט והעלים של קבוצת אודי פרישמן; גדעון עמיחי, מייסד ומנהל קריאייטיב ראשי, משרד הפרסום No, No, No, No, No, Yes; ראשי מערכת הבריאות, נציגים בכירים של קופות החולים וגופי הבריאות הגדולים בישראל.
חברים לרפואה: עמותת ״חברים לרפואה״ (https://www.haverim.org.il/) נוסדה בשנת 2003 מתוך חזון לתת תרופה לכל מי שזקוק לה. כיום מהווה העמותה את ארגון הגג הגדול בתחומו לסיוע בתרופות, החל מתרופות בסיסיות ועד לתרופות יקרות שאינן בסל הבריאות. בזכות פעילות העמותה - אלפי חולים מקבלים סיוע בתרופות מדי חודש. מי שרוצה לתרום תרופות יוכל להעביר אותן לעמותה בלמעלה מ-1,100 נקודות איסוף בפריסה ארצית רחבה (כולל כל סניפי רשת הסופר פארם). התרופות מגיעות למרכז המיון הארצי של העמותה, שם רוקחים בודקים את תקינותן והן מועברות בהמשך חינם למטופלים. למציאת נקודת איסוף התרופות הקרובה ביותר לאזור מגוריכם - לחצו כאן: https://www.haverim.org.il/
תגובות
הוסף רשומת תגובה