בלילה שבין 25 ל-26 במרץ 1946, היום לפני 80 שנה, תוכננה פעולה שבמסגרתה הגיעו 248 מעפילים מאוניית המעפילים "אורד וינגייט". הורדת המעפילים תוכננה לחופי תל אביב בהנחה שבסיוע התושבים, ימנעו את לכידת המעפילים ע"י הבריטים. תל אביב נבחרה ליעד הפעולה, מכיוון שבחודשים הראשונים של שנת 1946 נתפסו שלוש אוניות מעפילים בזו אחר זו בחופי נהרייה, קיסריה ושפיים שהיו נתונים לפיקוח בריטי.
הפעולה נועדה להדגיש כי נמשך המאבק נגד גזירות ההגבלה על ההתיישבות וההעפלה, למרות השעיית ההתקפות הצבאיות על רקע ביקורה של הוועדה האנגלו-אמריקאית בארץ. שם הקוד לפעולה היה: "מבצע נחשון". במבצע זה נטלו חלק אנשי פלמ"ח וחברי ההגנה. בראש המטה המיוחד שהוקם לצורך הפעולה עמד יצחק שדה, וסגניו היו יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, ונחום זיו-אב, מפקד ההגנה בתל-אביב. מפקד ההיערכות של ההגנה בעיר לקליטת העולים היה יהושע גלוברמן (לימים אלוף בצה"ל, על שמו "מחנה יהושע", בסיס טירונים בניצנים).
מבחינת ריכוז הכוחות והיקף הפעולה היה זה המבצע המתוכנן הגדול ביותר של 'תנועת המרי'. בשעה 22:00 היו כל הכוחות ערוכים במקומותיהם, אך בדיוק באותה עת החלו יחידות שיטור בריטיות להיקלע למחסומים ולהיתקל בחוליות אנשי ההגנה ופלמ"ח. במקומות אלו החלו להתפתח קרבות ירי.
אחת החוליות התבצרה בבית ברחוב מרמורק (ליד היכל התרבות כיום). משוריין בריטי שסייר סביב שרונה ("הקריה") הבחין בפעילות החשודה באזור, וכשהתקרב פתחה עליו באש חוליית ההגנה בפיקודה של ברכה פולד. כוח בריטי מן המחנה הסמוך נזעק לעזרת המשוריין. בחילופי האש נורתה ברכה ממקלע הברן של המשוריין. היא נפצעה אנושות, ונלקחה על ידי הבריטים לחקירה במשטרת יפו, רק לאחר החקירה נלקחה לבית החולים הממשלתי, שם נפטרה מפצעיה לאחר זמן קצר. ברכה פולד, חברת פלמ"ח בת 19, בוגרת קורס מ"כים בג'וערה, בין הנשים היחידות בקורס וסיימה כמצטיינת. לאחר סיום הקורס הועברה לפלוגה ה' של הפלמ"ח, בקיבוץ משמר השרון. הלווייתה למחרת בנוכחות אלפים בבית העלמין בנחלת יצחק הפכה להפגנת מחאה ענקית נגד מדיניות הבריטים להגבלת העלייה לארץ ישראל.
בנוסף למותה, נתפסו על ידי הבריטים שלושה מחברי החוליה ונאסרו עם עוד 28 אנשים שהשתתפו במבצע. רובם שוחררו כעבור זמן קצר. אחד מחברי ההגנה שנאסרו בלילה זה, שרגא דירקטור (1928 – 2019), נידון לשלוש שנות מאסר אותן ריצה בבתי הכלא בירושלים ובעכו. בהיותו בבית הכלא כתב שרגא מכתבים רבים לבני משפחתו ולחבריו. באחד מהם התייחס לחג החנוכה, בשל הדמיון שבין מאבק החשמונאים ביוונים בימי בית שני למאבק היישוב להקמת המדינה.
בסביבות השעה 02:00 התברר שאוניית המעפילים נלכדה על-ידי הבריטים במרחק רב מחופי תל-אביב. אנשי ההגנה קיבלו פקודה לפנות את עמדותיהם ולהסתיר את הנשק בסליקים. מטרת המבצע לא הושגה, על-אף ההכנות המרובות.
בעקבות המבצע הוגבר החלק הגלוי של המאבק נגד הבריטים ותל אביב הפכה למרכז המחאה הגלויה נגד הספר הלבן.
תודה לאתר צה"ל, אתר ההגנה ולאתר יחידת המורשת והמוזאונים במשרד הביטחון.
תמונת שלט הרחוב - צילום ד"ר אבישי טייכר
תגובות
הוסף רשומת תגובה