s
דילוג לתוכן הראשי

סיקור מיוחד מכנס הרצליה: הנאומים, ההצהרות והכותרות

 הבוקר הגעתי לסקר את יומו השני של כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, שנערך על רקע ההתפתחויות המדיניות והביטחוניות באזור. במוקד היום עמד נאומו של הרמטכ"ל ה־21 ויו"ר מפלגת ישר!, רב־אלוף (מיל') גדי איזנקוט, שתקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת הממשלה, וכינה אותה "הקואליציה הרעה ביותר מאז הקמת המדינה". במהלך דבריו התייחס לניהול המלחמה, ליחסים עם איראן ולבנון,וחשף כי לאחר פרוץ המלחמה פנו אליו חברי כנסת מהקואליציה בניסיון להקים ממשלת אי־אמון קונסטרוקטיבית בראשותו, וכן התייחס לאפשרות של שיתופי פעולה פוליטיים לקראת הבחירות.




רב-אלוף (מיל') גדי איזנקוט, הרמטכ"ל ה-21, צה"ל, יו"ר מפלגת ישר!:

 

"הקואליציה הרעה ביותר מאז הקמת המדינה"

-

"על כיבוש רפיח לצערי נתניהו הקשיב לאריה דרעי שאמר לו עצור תהיה קטסטרופה"

-

"אנחנו אחרי 1000 ימים, אין חתירה לסיום מתוך כוח. הוא פשוט כבול פוליטית על ידי שני שותפים- בן גביר וסמוטריץ"

 

קרדיט: תומר פדר

הבוקר (רביעי) נפתח יומו השני של כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, ברקע הדיונים על ההסכם האפשרי המתגבש בין ארה"ב ואיראן, והסכם המסגרת בין ישראל ולבנון. הכנס יוקדש לניתוח סוגיות עומק של המציאות החדשה, תוך זיהוי ההזדמנויות האסטרטגיות הטמונות בשינוי ומיפוי האתגרים המרכזיים הן בזירה הפנימית והן האזורית והבינלאומית.

 

במסגרת מושב "בין ביטחון לאומי לחוסן לאומי, מנהיגים מדברים אסטרטגיה" דיבר הרמטכ"ל ה-21, יו"ר מפלגת ישר! רב-אלוף (מיל') גדי איזנקוט וחשף: "חודש אחרי המלחמה, הגיעו אליי חכים מהקואליציה ודיברו איתי על האפשרות לעשות אי אמון קונסטרוקטיבי ולהעמיד אותי בראש לפרק זמן קצר כדי להציל את ישראל ושלא אעמוד בראש מפלגה לאחר מכן. הניסיון הזה לא צלח ובחודשים האחרונים הגעתי להבנה הקרה שזו החובה שלנו להביא לניצחון על הממשלה ועל הקואליציה הרעה ביותר מאז הקמת המדינה.

 

האמביציה לנצח את הקואליציה הרעה הזו היא מעל כל אמביציה. אני מביא מה שאני מביא. המטרה לנצח את נתניהו היא מעל האמביציה שלי. אני רוצה להיות המועמד המוביל והציבור ישפוט.

 

על נתניהו אמר: "ראיתי את ההופעה שלו אתמול בתכנית סאטירה. חבל שלא ישב שם עיתונאי שיכל לשאול אותו שאלה רצינית. אמר דברים בזחיחות מדאגיה מאוד. אמר שלאיראן היו 3 פצצות גרעיניות ובזכות התקיפה המשולבת זה לא קרה. הוא ממציא מציאות ואיום וזו הדרך שלו להבהיל את הציבור הישראלי. הדבר הנשני מנסה לשנות את ההיסטוריה ב'שקרים. על רפיח היו לו וויכוחים עניינים עם הרמטכל. אמרתי לו תביא להצבעה. הביא להצבעה בקבינט המלחמה כל השרים הצבענו בפה אחד לכבוש את רפיח. ממציא המצאה שתקף לבד. גם באפריל 2024 האיראנים ירו 400 טילים ורקטות. ישבנו בקבינט, הרמטכל הביא בפניו 3 דרגות תקיפה. הייתי ראשון הדוברים והמלצתי לו לקבל את המלצת הרמטכל. לצערי הקשיב לאריה דרעי שאמר לו עצור תהיה קטסרטופה ומסמי את גלנט וגנת יחד איתו ותוקפים נגמש אחד במדבר סמוך לטהרן.

 

זו תרבות של שקר שבנה כאותה כמכונה משוכללת מאוד. גם אדם שנאשם על גבול הבגידה מהמקור המודיעיני החשוב ביותר של צהל בעזה הוא מחזיר אותו אליו ומקרב אותו זה מראה על גודל הפער שהוא נמצא בו. ממני כרמטכל הוא מבקש דיון על הפלסטינים. אני מגיע עם מסמך שהוא שלח לי חודש לפני. כתוב שם מדיניות הממשלה הפלסטינית. מדינה אחת לשני עמים. אני מדבר איתכם על סוף 2015. בנייר רשמי כותב 2 מדינות ל2 עמים כמדיניות ממשלה. זה לא פורסם לציבור ולכן הוא בונה על זיכרון קצר ושקרים על הם יילכו עם הערבים, וגם היום כשהוא מנסה להעביר חוק הזוי כשהצל נמצא במלחמה כוללת הוא נעזר במפלגות ערביות. הם תרבות השקר הזו אנחנו צריכים להעיף מהתרבות הישראלית ואת זה נעשה כשננצח את התניהו".

 

"אנחנו ננצח אותו בכל דרך. המצב הרצוי להגיע ל63 רוב של מפםלגות ציוניות. אבל גם אם נגיע ל58, צריך לנצח אותו. יש ח"כים במפלגות החרדיות שהם לא ציונים. אנחנו צריכים לנצח בכל דרך ולא להיכנע למסע הפחדה שלו. לכן אני אומר לא או כן על מפלגה חרדית או ערבית. ישראל מדינה יהודית דמוקרטית, ולקבל את מגילת העצמאות ואת חובת הגיוס.

 

"חודשים אחרי כניסתי לקבינט הייתי מצוי בתמונת המודיעין שהייתה ידועה לציבור הישראלי. ושם אמרתי בצורה חדה - כל מי שהיה בתפקיד פיקודי ומנהיגותי חייב להתפטר ואסור שיחזור לפיקוד ולהנהגה הישראלית. כולם עשו את זה למעט מי שטוען בכל ראיון באנגלית שהוא הקומנדר אין ציף. הוא מספר סיפורים שאחרים לא העירו אותו. עושה הכל כדי לטשטש את האירוע ולמנוע ועדת חקירה ממלכתית. הוא לא ראוי בעיניי אחרי ה7 באוקטובר. הוא לא חותר לסיום ולנצל את ההישגים המרשימים של צהל. הייתי שמח מאוד אם היה לו שמץ של מוסר כמו של בגין שהגיש מכתב התפטרות. ממנו לא מצפה לעשות את זה".

 

על ההסכם עם לבנון: "ההסכם זו התפתחות חיובית יחד עם זה אנחנו מכירים את חיזבאללה, ואני מכיר את 1701 ואת הקושי ליישם אותו. הממשלה הלבנונית לא תתסעק עם חיזבאללה אלא אם כן יגיעו כוחות חיצוניים. נתינהו אתמול בתכנית הסאטירית אמר שהתנגדתי ללבנון. אספר לך פה שהכנו תכנית שהביפרים היו רק הקצה שלה שדחפתי אליה מיד אחרי העסקה הראשונה. תכנית שבוזבזה בכל שנתניהו לא רצה. אנחנו פחות או יותר למעט הבופור באותם קווים שמלחמנו את מלחמת לבנון ה2 אחרי 33 ימים. לכן לנתינהו הייתה סיבה ורצון למה הוא לא רוצה לחתור לסיום מתוך עמדת כוח ואנחנו מגיעים לסיום לאחר שהאמריקאים כופים עלינו את זה.

 

אני מלווה את האיום האיראני מ99. התמניתי למזכצ לברק ולשרון. זה איום חד ואמיתי. החמור ביותר על מדינת ישראל. מוטרד מזה שהאירנים יוצאים בניצחון אסט' והלקח שלהם יהיה ללכת לתכנית סודית ולקחת את האורניום המועשר ולהגיע למתקני נפץ גרעיניים תוך זמן קצר. הבעיה המרכזית מדוע הוא פעל בניגוד מוחלט לעקרונות הביטחון של ישראל? אנחנו אחרי 1000 ימים, אין חתירה לסיום מתוך כוח. הוא פשוט כבול פוליטית על ידי שני שותפים- בן גביר וסמוטריץ וזנה מתחבר לרצון הפוליטי שלו. לכן מדינת ישראל לא יודעת לתרגם את ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים.

 

אין מטה ביט"ל, אין ועדת חוץ ביטחון, קבינט שלא יודע לשאול את השאלות הנכונות. אין לו את הידע המתאים. לחדש את היחסים המדיניים והביטחוניים ולחזור למלחמת צללים שמניהח הנחות עבודה חמורות מאוד. מניחה שהאיראנים ירצו לחתור ליכולת גרעינית.

מנתקים את הקשר בין איראן ללבנון, סוריה זו הזדמנות להסכמי ביניים תוך שמירה על אינט' בטחוניים. רצועות הביטחון בעזה ולבנון הם מנוף, זה אמצעי לקידום הישגים ביטחוניים ארוכי טווח למדינת ישראל.

נסיגה תתבצע רק כשיהיו סידורים ביטחוניים עם ביטוח. המודל צריך להיות הכוח הרב לאומי בסיני. אנחנו עוזבים רק לאחר שיש סידורים ביטחוניים, פירוז חיזבאללה, כניסת מדינות מערביות, חיזוק ממשלת לבנון. רק אז יהיה נכון לעשות את זה. אם לא- נראה מלחחמת גרילה ואני מקווה מאוד שלא נעשה את זה".

 

על האתגר הפנימי והלכידות: "תראו מה קורה בבוקר. כדי להרוויח עוד 3 שבועות בשלטון, נתניהו מוכר את חובת צהל לגייס צעירים."

על בנט: "דיברנו הבוקר. שומרים על שיח קבוע. יש לנו מטרה אחת משותפת והיא להציל את מדינת ישראל ולהביא ממשלה ציונית שתעבוד עבור האזרחים. נפעל ביחד ונעשה הכל כדי לנצח ואני משוכנע שננצח.

 

מהמטרה שהגדרתי ייגזרו כל הפעולות שלי- יש מטרה אחת שהיא מובילה אותי וכל מה שיוביל אליה אני אעשה. יש עוד חודשיים לראות מה הדרך המיטבית עכדי להביס את הממשלה הזו. האגו לא יהיה גורם מרכזי בקבלת ההחלטות.

 

על גנץ: "הייתי בעשייה ציבורית ואזרחית. ב7 באוקטובר וב7 בדצמבר לצערי. אני מחויב לעשות שינוי. לא רוצה להתייחס לאמירות של גנץ, מאחל לו הצלחה ואני לא רוצה להיגרר לחילופי המהלומות האלה. מיותר ולא רצוי ויש לנו מטרה משותפת ואני מקווה שיעשה את הדבר הנכון- לנצח את הקואליציה הגרועה ביותר מאז הקמת המדינה. לא לראות בנתניהו שותף אלא לנצח אותו בבחירות. נתניהו חייב להניח את המפתחות וללכת הביתה. אני אשמח אם גנץ ושמחי ילכו באותו וקטור שיביא שינוי לישראל".

 


הנשיא: נשיא המדינה יצחק הרצוג:

"בחירות הן לא מלחמת אזרחים"


קרדיט צילום: אלון רון
 

פרופ' אוריאל רייכמן:

"אני לא מבין כיצד מי שבנה קריירה פוליטית על פילוג, ומנסה להנחיל לנו את שיטת הדמוקרטיה הפורמלית הלא ליברלית נוסח אורבן בהונגריה, מדבר היום על אחדות"

 

פרופ' בועז גנור:

"ההיבריס שוב התפוצץ לנו בפנים"

 

הערב (שלישי) נפתח יומו הראשון של כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, ברקע הדיונים על ההסכם האפשרי המתגבש בין ארה"ב ואיראן, והסכם המסגרת בין ישראל ולבנון. הכנס יוקדש לניתוח סוגיות עומק של המציאות החדשה, תוך זיהוי ההזדמנויות האסטרטגיות הטמונות בשינוי ומיפוי האתגרים המרכזיים הן בזירה הפנימית והן האזורית והבינלאומית.

 

את הכנס פתח נשיא המדינה יצחק הרצוג ואמר: "כשאנחנו על סף בחירות אני קובע שזו שעת חירום לאומית. לא שעת חירום שמבקשת למחקו זהויות אלא מבקשת לחזק אותן. לבנות ולהיבנות במסגרות, כאלה שיאפשרו לכולנו לצמוח יחד להשתנות יחד ולשגשג מכאן יחד. אנחנו כבר לא אומה קטנה וכבר לא מדינה צעירה, אנחנו חברה של מיליוני בני אדם שעוברים יחד אבולוציה חברתית. זו התפתחות טבעית של חברה דינאמית ובריאה והשאלה הגדולה של הדור הזה איננה אם ישראל משתנה כי היא בהחלט משתנה, השאלה של הדור הזה היא האם החברה הישראלית תשתנה יחדיו ונבנה כאן ישראליות מגוונת ובכל זאת יציבה. נראה לי שהכנס הזה הוא מקום נכון לדון בשאלות יסוד כמו האם נצליח להפוך את הגיוון החברתי ליתרון או שנתייחס אליו כחיסרון. האם נשכיל להסכים על עקרונות ומוסדות משותפים שיכילו את כולנו גם כשאנחנו שונים. תשובתי האישית היא שלמשימה הגדולה הזאת אנו נדרשים לכתוב מחדש את החוזה הישראלי.

בחירות הן לא מלחמת אזרחים. בחירות הן הדרך שלנו להכריע מחלוקות בלי אלימות ולכן יש חובה אזרחית להשתתף בהן ולכבד את תוצאותיהן ואני תובע מהציבור צאו, השתתפו, הצביעו והשפיעו. וצריך לזכור, בחירות מחליפות ממשלות לא מחליפות עם. לדעת לנצח בלי לרמוס, לדעת להפסיד בלי לפרק, לדעת להיאבק בלי לשנוא, לדעת לחלוק בלי לגרש את האחר מן הבית הישראלי המשותף כי מדינת ישראל היא הבית של כולנו, כל מי שרוצה לקחת חלק בסיפור הישראלי ובבית יש לעתים מחלוקות ויש כאבים ודמעות ובבית חיה משפחה גדולה ובמשפחה מותר לומר דברים קשים".

את המושב "בין ביטחון לאומי לחוסן לאומי" פתח פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן בזעקה לשר המשפטים: "אני פונה מעל במה זאת לשר המשפטים יריב לוין. הרפורמה המשפטית הפכה למהפכה של ממש. האיום בפועל על יכולתו של בית המשפט העליון לבטל חוקים הפוגעים בחירויות היסוד של אזרחי המדינה, יצרה עולם של ניכור בין השילטון בישראל לבין אזרחי המדינה. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, דמוקרטיה היא גם הגנה על המיעוט. השר לוין, זה הרגע האחרון לעצור ולנסות לפעול יחד במשותף. ההיסטוריה תשפוט לחומרה מי שיגרום להחמצת הזדמנות זו".

 

עוד פנה פרופ' רייכמן לראש הממשלה בתגובה על הכוונה להקים ממשלת אחדות לאומית

לאחר הבחירות ואמר: "אני לא מבין כיצד מי שבנה קריירה פוליטית על פילוג, ומנסה להנחיל לנו את שיטת הדמוקרטיה הפורמלית הלא ליברלית נוסח אורבן בהונגריה, מדבר היום על אחדות. אם היה מדובר באמת על אחדות, ולא שימור הקואליציה החרדית והחרדלית שלך, הדבר הראשון שהיית חייב להכריז אדוני ראש הממשלה הוא ביטול כל ניסיונות החקיקה של ההפיכה המשטרית, ומינוי ועדת חקירה ממלכתית".

 

לגבי חוק הגיוס טען כי "החברה הישראלית לא תוכל לשאת בנטל מבלי לפגוע בנושאים חיוניים אחרים שיחייבו הגדלת מיסוי, ירידת שירותים חיוניים והגדלת הירידה מהארץ. הספירלה החוזרת הזו תביא למצב בלתי אפשרי. אותו מאמץ חייב להיעשות תחילה גם בכל האזורים החלשים בחברה. ההשקעה בהון האנושי חיונית איפוא גם להעצמת ההון החברתי".

 

נשיא אוניברסיטת רייכמן ומייסד המכון למדיניות נגד טרור, פרופ' בועז גנור התייחס למערכה באיראן ואמר כי: "ב"שאגת הארי" בפבר' 2026, ישראל וארה"ב אולי ניצחו בקרב הטקטי, אך על פניו הפסידו במערכה האסטרטגית. ההיבריס שוב התפוצץ לנו בפנים.

עוד התייחס פרופ' גנור, להסכם האפשרי מול ממשלת לבנון ואמר כי: "סביר להניח שלא יביא באמת לפירוק חיזבאללה מנשקו, נועד להערכתי לסמן את סיום המערכה בלבנון באופן שלא יצטייר ככניעה לאולטימטום איראני במסגרת המשא ומתן שהיא מנהלת עם ארה"ב...כמו כן, אם יש מי שמצפה לפיכך כי בתום הסבב המלחמתי הזה הסעודים יצטרפו להסכמי אברהם -  צפויה לו אכזבה מרה".

בניתוח צופה פני עתיד אמר פרופ' גנור כי: "על ישראל להיערך באופן מידי לסבב הלחימה הבא מול איראן שככל הנראה בוא יבוא. במסגרת זו, עליה לפעול בתשעה צירים מרכזיים: על ישראל להיערך לתרחיש של איראן גרעינית, או מדינת סף גרעינית. במקביל על ישראל לעצב מחדש את מדיניות ההרתעה שלה מול איראן, תוך שימת דגש על פעילות מבצעית בחתימה נמוכה ובחשאיות; על ישראל להאיץ את פיתוח טכנולוגיית הלייזר;

באשר למוכנות העורף, על ישראל להשלים במהירות את מיגון העורף בדגש על פערי המיקלוט והגנת האוכלוסייה האזרחית; על ישראל להבטיח מוכנות המשק לשעת חירום בסבבי לחימה ממושכים הן במישור הצבאי והן במישור האזרחי, כולל הגדלה משמעותית של מלאי חירום של תחמושת, אנרגיה, מזון, מים ותרופות;

על ישראל לפעול לשימור ולביצור הבריתות האזוריות תוך בלימת המאמצים האיראניים לפגוע בהסכמי אברהם, ולחתור להקמת ברית הגנה אזורית בהובלה אמריקנית ובשיתוף המדינות הערביות המתונות, גם אם הדבר יחייב ביצוע מחוות בזירה הפלסטינית; על ישראל לפעול לאלתר לשיקום מעמדה הבינלאומי, ולהקצות לשם כך את המשאבים הנדרשים, תוך מיקוד המאמצים בדיפלומטיה ציבורית המכוונת לקהלים צעירים ברחבי העולם;

במישור נוסף, על ישראל לחתור ליצירת לכידות חברתית ולהימנע מפעולות הגורמות לפילוג. הלכידות הפנימית הינה משאב ביטחוני חיוני; ומעל לכל על ישראל להשתחרר  מתרבות ההיבריס, להכיר במגבלות הכוח הצבאי, לגבש חזון מדיני, ולפתח חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. אם לא נשכיל לעשות זאת ובמהרה, מדינת ישראל עלולה לגלות פעם נוספת כי ניצחונותיה הטקטיים בשדה הקרב עלולים להסתיים בהפסד מערכתי עד כדי סיכון קיומי למדינת ישראל".

 


 קרדיט פרופ׳ רייכמן: דוברות אוניברסיטת רייכמן



שגריר ארה״ב, מייק האקבי :בכנס הרצליה ה-22 של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן על ההסכם בין ישראל ללבנון אמר"אחד הדברים שההסכם הזה השיג הוא להוציא את האיראנים מהמשוואה. הם רצו כל כך להיות מעורבים בכל דיון בין ישראל ללבנון, אך אין להם שום תפקיד בכך, והדבר התאפשר בזכות האומץ של ממשלת לבנון – ונדרש אומץ כדי לעשות את מה שעשתה – ובזכות ההתמדה והאומץ של ממשלת ישראל.

ההסכם הזה נחתם בשבוע שעבר, ואף שעדיין ניצבת לפנינו דרך ארוכה בכל הנוגע לפירוק חזבאללה מנשקו ולפירוק התשתיות שלו בלבנון, לראשונה אנו רואים תקווה והזדמנות אמיתיות. כעת ביססנו את ההבנה שישראל ולבנון אינן במלחמה זו עם זו, אלא שיש להן אויב משותף – והוא ארגון הטרור חזבאללה, שלוחתה של איראן, שהרג יותר אמריקאים מכל ארגוני הטרור האחרים הנתמכים בידי איראן. על ההסכם בין ישראל ללבנון אמר שגריר ארה"ב: "אחד הדברים שההסכם הזה השיג הוא להוציא את האיראנים מהמשוואה. הם רצו כל כך להיות מעורבים בכל דיון בין ישראל ללבנון, אך אין להם שום תפקיד בכך, והדבר התאפשר בזכות האומץ של ממשלת לבנון – ונדרש אומץ כדי לעשות את מה שעשתה – ובזכות ההתמדה והאומץ של ממשלת ישראל.

ההסכם הזה נחתם בשבוע שעבר, ואף שעדיין ניצבת לפנינו דרך ארוכה בכל הנוגע לפירוק חזבאללה מנשקו ולפירוק התשתיות שלו בלבנון, לראשונה אנו רואים תקווה והזדמנות אמיתיות. כעת ביססנו את ההבנה שישראל ולבנון אינן במלחמה זו עם זו, אלא שיש להן אויב משותף – והוא ארגון הטרור חזבאללה, שלוחתה של איראן, שהרג יותר אמריקאים מכל ארגוני הטרור האחרים הנתמכים בידי איראן״.

שגריר ארה״ב, מייק האקבי בכנס הרצליה ה-22 של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן על ההסכם בין ישראל ללבנון אמר"אחד הדברים שההסכם הזה השיג הוא להוציא את האיראנים מהמשוואה. הם רצו כל כך להיות מעורבים בכל דיון בין ישראל ללבנון, אך אין להם שום תפקיד בכך, והדבר התאפשר בזכות האומץ של ממשלת לבנון – ונדרש אומץ כדי לעשות את מה שעשתה – ובזכות ההתמדה והאומץ של ממשלת ישראל.

ההסכם הזה נחתם בשבוע שעבר, ואף שעדיין ניצבת לפנינו דרך ארוכה בכל הנוגע לפירוק חזבאללה מנשקו ולפירוק התשתיות שלו בלבנון, לראשונה אנו רואים תקווה והזדמנות אמיתיות. כעת ביססנו את ההבנה שישראל ולבנון אינן במלחמה זו עם זו, אלא שיש להן אויב משותף – והוא ארגון הטרור חזבאללה, שלוחתה של איראן, שהרג יותר אמריקאים מכל ארגוני הטרור האחרים הנתמכים בידי איראן. על ההסכם בין ישראל ללבנון אמר שגריר ארה"ב: "אחד הדברים שההסכם הזה השיג הוא להוציא את האיראנים מהמשוואה. הם רצו כל כך להיות מעורבים בכל דיון בין ישראל ללבנון, אך אין להם שום תפקיד בכך, והדבר התאפשר בזכות האומץ של ממשלת לבנון – ונדרש אומץ כדי לעשות את מה שעשתה – ובזכות ההתמדה והאומץ של ממשלת ישראל.

ההסכם הזה נחתם בשבוע שעבר, ואף שעדיין ניצבת לפנינו דרך ארוכה בכל הנוגע לפירוק חזבאללה מנשקו ולפירוק התשתיות שלו בלבנון, לראשונה אנו רואים תקווה והזדמנות אמיתיות. כעת ביססנו את ההבנה שישראל ולבנון אינן במלחמה זו עם זו, אלא שיש להן אויב משותף – והוא ארגון הטרור חזבאללה, שלוחתה של איראן, שהרג יותר אמריקאים מכל ארגוני הטרור האחרים הנתמכים בידי איראן״.



קרדיט צילום: אלון רון



חה"כ יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן:"אי אפשר כל פעם להחרים מדינות ולהודיע על ניתוק קשרים שמשהו לא מוצא חן. המפלגה הדמו' לא אויב, ויטקוף וקושנר לא אויבים, ג'יי. די. ואנס לא אויב. לא להחרים אנשים שלא אוהבים אותנו אלא להתעקש להיפגש איתם, הקהילות היהודיות בעולם לא נטל אלא נכס. לשלוח הביתה את חבורת הקיצוניים ולהגיד לעולם- זו הייתה תקופה איומה, אנחנו לא גאים בה, אבל היא נגמרה. לטפל בטרור היהודי ביו"ש מהר ובאופן נחרץ. זה אפילו לא כזה מסובך. יש עוד משהו מהותי יותר- כל 3 השנים האחרונות כולם דיברו על הסברה. הסברה זה חשוב, אנחנו יודעים לעשות את זה טוב יותר".


קרדיט צילום: אלון רון




ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, יו"ר מפלגת ביחד בכנס הרצליה של אוניברסיטת רייכמן: "ביום הראשון שלי כראש ממשלה שאלתי את נתניהו מה התכנית שלנו מול איראן, נתניהו ענה: אין"


"בממשלה בראשותי, היעד האסטרטגי של מדינת ישראל יהיה הפלת המשטר האיראני. אני רוצה שתבינו - בחודשים הראשונים שלי כראש ממשלה חייתי מול סיוט."


"זימנתי אלי את מנכ"ל רפאל ותעשייה אווירית ורציתי לוודא איתם שלא פספסתי משהו. שאלתי אותם אם זה נכון שהם לא מייצרים (חימושים). הם ענו לי שזה נכון".


אחד מצירי הפעולה שגיבשנו, היה לדאוג לרציפות האינטרנט באיראן. בפשטות - המשטר מנסה לכבות, ואנחנו מדליקים מחדש. זה אפשרי לגמרי  אבל ממשלת נתניהו פשוט לא עשה את זה.



קרדיט צילום: תומר פדר


המכון למדיניות למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן עורך מדי שנה את כנס הרצליה, בהובלת אלוף (מיל.) עמוס גלעד. כנס הרצליה ה-21 יחול השנה באחת מהתקופות המורכבות והגורליות בתולדות המדינה.

דיוני הכנס, במסגרתם ישתתפו דוברים ודוברות מישראל ומהעולם ממערכות הממשל והביטחון, הכלכלה, האקדמיה והדיפלומטיה, יתבססו על ראייה אינטגרטיבית ומקיפה, תוך בחינת תהליכים ארוכי טווח והשפעתם ההדדית של המרכיבים השונים בתמונה האסטרטגית הכוללת.


#כנסהרצליה #HerzliyaConference #IPS #אוניברסיטתרייכמן #ביטחוןלאומי #מדיניות #אסטרטגיה #ישראל #NaftaliBennett #GadiEisenkot #YairLapid


  • נפתלי בנט
  • גדי איזנקוט
  • יאיר לפיד
  • אוניברסיטת רייכמן
  • המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)

תגובות