s
דילוג לתוכן הראשי

נובמבר בסינמטק ת"א: 5 מסגרות ותכניות מיוחדות עם שלל סרטי מופת וקלאסיקות!

 

 מאלמודובר ועד נארוסה, מפול תומאס אנדרסון ועד לוק בסון, מיקיו נארוסה עד אנדז'יי ויידה:

נובמבר גדול מהחיים בסינמטק תל אביב



הנאהבים מפריז, באדיבות קולנוע לב


אהבה, אנרכיה, תשוקה ומהפכות על המסך הגדול: לאחר חידוש האולמות ותקופת החגים, הסינמטק מציג כחלק מהשינוי בתפיסה האמנותית המתפתחת בו חודש קולנועי יוצא דופן במהלך נובמבר 2026 עם עשרות סרטים, קלאסיקות אהובות, יצירות פולחן, רסטורציות דיגיטליות ומפגשים מיוחדים - במסגרת חמש מסגרות מרכזיות המציעות מסע בין תקופות, ארצות ושפות קולנועיות

 

בין הסרטים שיוצגו: "קרב רודף קרב", עירום", "הנאהבים מפריז", "בטי בלו",  "ניקיטה", "לאון", "הכחול הגדול", "ונדטה", "ברזיל", "הקרב על אלג'יר", "קפה בגדד", "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב", "הלפ!", "פרנץ" - על דמותו של קפקא בהקרנות בלעדיות מיוחדות, טרילוגיית המלחמה של אנדז'יי ויידה ועוד



למידע המלא באתר סינמטק תל אביב, רחוב הארבעה 5 תל אביב, טל' 6876*

 

אהבה, אנרכיה, תשוקה ומהפכות על המסך הגדול: לאחר חידוש האולמות ותקופת החגים, סינמטק תל אביב מציג בנובמבר 2026 חודש קולנועי יוצא דופן וגדול מהחיים - שילווה באמצעות חמש מסגרות מיוחדות עם עשרות סרטים, קלאסיקות אהובות, יצירות פולחן ורסטורציות דיגיטליות, ולצדן מפגשים מיוחדים והרצאות נושא.

 

בין היתר, התכנית "לפרק ולהרכיב: פוסטמודרניזם אירופי בסוף המאה ה-20" (לאורך כל החודש עד סופו) תציג מחווה לקולנוע האירופי הפרוע והחושני של שנות השמונים והתשעים - כשלמסך הגדול יחזרו "הנאהבים מפריז", "בטי בלו", "נשים על סף התמוטטות עצבים", "ניקיטה", "לאון", "קפה בגדד", "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב", "הכחול הגדול" ועוד קלאסיקות נוספות. במקביל, תכנית "מורדים לנצח: זעם ומרד" (החל מה-5 בנובמבר - יום סמל המרד בשלטון, ולאורך כל החודש עד סופו) תפגיש בין "קרב רודף קרב", "השנאה", "ונדטה", "ברזיל", "הקרב על אלג'יר", "הלפ!" ויצירות נוספות על התנגדות, אנרכיה ומאבק במערכות כוח. לצד אלו, התכנית החודשית "שפה זרה" תוקדש הפעם ליפן בזכות מחווה מיוחדת למאסטר מיקיו נארוסה - עם שישה סרטים בעותקים שעברו רסטורציה דיגיטלית (מה-9 ועד ל-21 לחודש). לציון מאה שנה להולדתו של הבמאי הפולני אנדז'יי ויידה - תוקרן טרילוגיית המלחמה המופתית שלו (מה-29 לחודש ועד ל-1 לדצמבר). כמו כן, במהלך החודש יוקרן בסינמטק באופן בלעדי ומיוחד הסרט הצ'כי "פרנץ" - על דמותו של פרנץ קפקא - שאינו מיועד להקרנות מסחריות (מה-3 ועד ה-13 לחודש).  

 

אבישי כהנא, המנהל האמנותי של סינמטק תל אביב:

"ישנם חודשים בהם קשה לבחור מה לראות, ונובמבר אצלנו הוא כזה. בכל פעם אנחנו מנסים לדייק את אותה השאלה: מה צריך להיות בסינמטק של עיר כמו תל אביב? ומבחינתנו, החודש הנוכחי מדגים את התשובה. לאחר חידוש האולמות ותקופת החגים, מסתמנת חזרה לפעילות קולנועית עשירה במיוחד - בזכות תכנית אוצרותיות מגוונת, המזמינה לחוויית צפייה משותפת על המסך הגדול.

הדבר מבטא גם תהליך רחב יותר המתרחש בסינמטק תל אביב. לצד ההתחדשות הפיזית והארגונית עם כניסתו של תומר כהן לתפקיד המנכ"ל, פיתחנו דרכי עבודה ותכנות המרחיבות את מגוון האפשרויות העומדות בפני הקהל. התכניות והסרטים מקולנוע עכשווי דרך יצירות מופת ועד קאלט ופולחן, שעות ההקרנה, המפגשים עם היוצרים, הרצאות הפתיחה, הפסטיבלים שבדרך והמשך פיתוח התכנית האמנותית - הינם חלק מתפיסה המבקשת להפוך את הסינמטק למקום שחוזרים אליו, מגלים בו עולמות חדשים ומפתחים בו שיחה מתמשכת על קולנוע. כך אפשר להגיע לסרט נוסטלגי מלפני שלושים שנה, לגלות במאי יפני שמעולם לא שמענו עליו, להתרגז או לא מסרט פוליטי ישראלי, להתאהב מחדש באלמודובר, לקחת חלק בסדנה לדוקומנטריסטים על פשעי מלחמה או שוק ההון ליוצרים, ולצאת מהאולם עם צורך להמשיך לדבר במשך שעתיים נוספות על מה שראינו בו. הכוונה פשוטה: לאפשר לקהל להגיע לסרט מוכר ואהוב ולגלות בדרך עוד עולם קולנועי, לפגוש סרטים מתקופות ומארצות שונות, להכיר יוצרים ושפות קולנועיות ולהמשיך את החוויה גם אחרי שהאורות באולם נדלקים.

כל זה נובע ממטרת העל של הסינמטק - להוות מקום שנהנים בו מקולנוע, וגם לומדים לדבר אותו. אנו מדייקים זאת חודש אחר חודש - בבחירת הסרטים, בחיבורים ביניהם ובדרכים השונות שמוצע לפגוש זאת כדי להעניק לקהל חוויית ביקור עשירה ומגוונת, להעמקת מקומו של הסינמטק בחיי התרבות התל אביביים. כך בנובמבר מתממשת דוגמה נוכחית יפה לעושר הזה, ולפוטנציאל שניתן לייצר כשהדברים האלה מתחברים".

 

****

 

התכניות המרכזיות של סינמטק תל אביב לאורך נובמבר 2026:

 

"לפרק ולהרכיב: פוסטמודרניזם אירופי בסוף המאה ה-20"

לאורך כל החודש עד סופו.

אלמודובר, בסון, קאראקס, גרינאוויי, אסיאס ועוד: הקולנוע האירופי של שנות השמונים והתשעים חוזר למסך הגדול - צבעוני, פרוע, מצחיק, חושני ומלא תשוקה.

במהלך האייטיז והניינטיז היה נדמה שהקולנוע האירופי החליט לעשות ככל העולה על רוחו ולהתחיל להתייחס אחרת לעבר שלו, לאחר שגילה שהוא לא רק מורשת - אלא גם חומר גלם. דור של יוצרים הביט במורשת הקולנועית שקדמה לו והחל לפרק אותה, לצטט אותה ולערבב אותה עם תרבות פופולרית, אופנה, מוזיקה, פרסום וז'אנרים הוליוודיים - כדי להרכיב ממנה קולנוע חדש.

אלו השנים בהן פדרו אלמודובר הפך את המלודרמה לחגיגת צבע, תשוקה, זהויות פאנק וקאמפ; לוק בסון יצר קולנוע מסוגנן, שסחף מיליוני צופים ברחבי העולם; לאוס קאראקס הפך את פריז לזירת אהבה קולנועית מסחררת; ואצל פיטר גרינאוויי, הצורה הקולנועית נעשתה כמעט אובססיה - כשהוא בחן עד כמה רחוק אפשר ללכת עם הגוף והטעם הטוב.

כך התכנית מחזירה למסך הגדול את הסרטים שעיצבו את התקופה. חלקם הפכו ללהיטי ענק, אחרים לסרטי פולחן - וכולם מזכירים תקופה שבה הקולנוע היה מגרש משחקים מסעיר של דימויים, סיפורים וסגנונות. זו הזדמנות לראות על המסך הגדול סרטים פרועים, יפים, מצחיקים, חושניים ומוגזמים במידה הנכונה - ולפגוש מחדש רגע קולנועי שבו נדמה שהיה מותר לעשות כמעט הכל.

סרטי התכנית:

·         "הכחול הגדול" - גרסת הבמאי (לוק בסון, 1988): אפוס חזותי מהפנט על תחרות צלילה חופשית, חברות ואובססיה למעמקי הים.

·         "פפי, לוסי, בום ועוד כמה בנות רגילות" (פדרו אלמודובר, 1980): סרט הביכורים הפרוע של אלמודובר - קומדיית פאנק חצופה שכבר מכילה את הסגנון, התשוקה וההומור שיהפכו לסימני ההיכר שלו.

·         "הנאהבים מפריז" (לאוס קאראקס, 1991): סיפור אהבה מסחרר בין שני משוטטים על גשר הפון נף בפריז. מהסרטים החזותיים המרהיבים של הקולנוע האירופי.

·         "ניקיטה" (לוק בסון, 1990): צעירה שנידונה למאסר עולם, מקבלת הזדמנות לחיים חדשים בתמורה להכשרתה כמתנקשת בשירות המדינה. מותחן פעולה מסוגנן שהפך לקלאסיקה.

·         "לאון" (לוק בסון, 1994): מתנקש בודד וילדה בת 12 שחייה ניצלו לאחר רצח משפחתה, יוצרים קשר יוצא דופן. הסרט שהציג לעולם את נטלי פורטמן.

·         "נערה ונער" (לאוס קאראקס, 1984): דיוקן לילי, רומנטי ומלנכולי של אהבה, בדידות ונעורים בפריז. סרט ביכורים בשחור ולבן.

·         "אירמה וופ" (אוליבייה אסיאס, 1996): מגי צ'ונג מככבת בסרט שנון על במאי צרפתי, המנסה לצלם מחדש סדרת סרטים אילמים. אהבה לקולנוע, לצד מבט משועשע על תעשיית הסרטים.

·         "קפה בגדד" (פרסי אדלון, 1987): מפגש מקרי בין תיירת גרמנייה לבעלת מוטל בלב המדבר האמריקאי, הופך לסיפור מפתיע ומחמם לב על חברות ושינוי.

·         "מטאדור" (פדרו אלמודובר, 1986): תשוקה, אשמה ומוות נפגשים במותחן ארוטי ואפל - המשלב בין מלחמות שוורים לאובססיות אנושיות.

·         "טובעים במספרים" (פיטר גרינאוויי, 1988): קומדיה שחורה מסוגננת על שלוש נשים בעלות אותו שם, מקרי מוות מסתוריים ומשחק קולנועי מבריק עם מספרים.

·         "נשים על סף התמוטטות עצבים" (פדרו אלמודובר, 1988): נשים, מאהבים, סודות וגספצ'ו, בדירת פנטהאוז אחת במדריד. מהקומדיות האהובות של אלמודובר.

·         "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" (פיטר גרינאוויי, 1989): יצירה בארוקית, אלימה וחושנית על כוח, תשוקה ונקמה, בעיצוב חזותי יוצא דופן.

·         "חוק התשוקה" (פדרו אלמודובר, 1987): מלודרמה להט"בית נועזת על אהבה, יצירה, קנאה ואובססיה.

·         "בטי בלו" (ז'אן ז'אק ביינקס, 1986): סיפור אהבה לוהט שהפך לאחד מסרטי הפולחן המזוהים ביותר עם הקולנוע הצרפתי של שנות השמונים.

 

"מורדים לנצח: זעם ומרד - קולנוע ואנרכיה"

החל מ-5 בנובמבר (יום המרד בשלטון) ועד סוף החודש.

מה קורה כשאדם אחד מחליט להפסיק לציית? סדרת סרטים על מהפכות, יחידים מול מערכות כוח שלטוניות, אנשים שהעולם קטן עליהם, עולם שיצא מדעתו וקולנוע שבעצמו מסרב להתנהג יפה.

Remember, Remember, the Fifth of November: לרגל החמישה בנובמבר, המזוהה עם סמל המרד בשלטון (בהתאם לסיפורו של החייל האנגלי גאי פוקס - שנקשר במזימת אבק השריפה שאירעה באותו המועד בשנת 1605), סינמטק תל אביב מציג סדרת סרטים על היחיד מול המערכת והשלטון והרגע שבו כעס, ייאוש או תחושת צדק הופכים להתנגדות ואדם אחד מחליט להפסיק לציית.

בין גיבורי התכנית הבוחנת צורות שונות של התנגדות למערכות כוח, ממשטרים פשיסטיים וטוטליטריים ועד מנגנונים של צנזורה ושליטה - נמנים מהפכנים אידיאליסטים, אנרכיסטים, מורדים חסרי תקנה, פקידים הנמחצים תחת ביורוקרטיה דורסנית ואנשים שפשוט מתקשים להסתדר עם העולם שסביבם. הסרטים נעים בין מאבקים נגד משטרים פשיסטיים וטוטליטריים, התנגדות לקולוניאליזם ומחאה חברתית, לבין יצירות שעצם עשייתן הינה מעשה של מרד אנרכיסטי במוסכמות הקולנועיות. לפעמים זו דרמה פוליטית מטלטלת, לפעמים קומדיה אבסורדית ולפעמים סרט שמחליט לשבור כמעט כל טאבו אפשרי.

סרטי התכנית:

·         "עירום" (מייק לי, 1993): מסע לילי ארסי ופילוסופי ברחובות לונדון, בעקבות אחד מהאנטי גיבורים הגדולים של הקולנוע הבריטי.

·         "ונדטה" (ג'יימס מקטיג, 2005): לוחם חופש עטוי מסכת גאי פוקס, יוצא למאבק במשטר טוטליטרי בבריטניה עתידנית.

·         "קרב רודף קרב" (פול תומאס אנדרסון, 2025): מותחן פוליטי תזזיתי על מהפכנים לשעבר, משפחה, רדיפה והמאבק המתמשך בין היחיד למנגנוני הכוח.

·         "השנאה" (מתייה קסוביץ, 1995): יממה נפיצה בחיי שלושה צעירים בפרברי פריז, בעקבות אלימות משטרתית.

·         "ברזיל" (טרי גיליאם, 1985): סאטירה דיסטופית סוריאליסטית על פקיד קטן המנסה להיחלץ ממנגנון ביורוקרטי מפלצתי.

·         "אהבה ואנרכיה" (לינה ורטמילר, 1973): איכר אנרכיסט מגיע לרומא במטרה להתנקש במוסוליני - ומוצא עצמו בבית בושת, בין אהבה למהפכה.

·         "הקרב על אלג'יר" (ג'ילו פונטקורבו, 1966): שחזור מצמרר של מאבק העצמאות האלג'יראי מול השלטון הצרפתי. מיצירות המופת של הקולנוע הפוליטי.

·         "פינק פלמינגוז" (ג'ון ווטרס, 1972): סרט הפולחן השערורייתי עם חגיגת טעם רע מכוון, הומור קיצוני ומרד במוסכמות חברתיות וקולנועיות.

·         "אלונזנפן (קדימה המהפכנים)" (פאולו וויטוריו טביאני, 1974): מהפכן איטלקי עייף נקרע בין האידיאלים של נעוריו, לפיתוי לחזור לחיים בורגניים נוחים.

·         "הלפ!" (ריצ'רד לסטר, 1965): הביטלס בקומדיית נונסנס מוזיקלית, צבעונית ואנרכית, שמפרקת כל היגיון עלילתי.

·         "עור צבי" (קוונטין דופייה, 2019): גבר המפתח אובססיה למעיל הזמש שלו, יוצא למלחמה אבסורדית בכל הז'קטים האחרים בעולם.

·         "קין-דזה-דזה!" (גאורגי דנליה, 1986): שני גברים המגיעים לכוכב לכת, הנשלט בידי היררכיה חברתית אבסורדית. סאטירת מדע בדיוני סובייטית מופרעת, שהפכה לסרט פולחן.

 

"שפה זרה": יפנית - מחווה למיקיו נארוסה

9 עד 21 בנובמבר.

שישה סרטים בעותקים משוחזרים של הבמאי מגדולי הקולנוע היפני.

במסגרת התכנית החודשית בסינמטק "שפה זרה", תערך הפעם היכרות קולנועית עם מיקיו נארוסה היפני.

נארוסה (1969-1905) היה מהיוצרים המרכזיים של תור הזהב בקולנוע היפני (לצד אקירה קורוסאווה, יסוג'ירו אוזו וקנג'י מיזוגוצ'י), כשלאורך הקריירה ביים 89 סרטים. רבים מתוכם התמקדו בעולמן של נשים, במערכות יחסים משפחתיות, במעמד חברתי ובמאבק היומיומי לעצמאות כלכלית ורגשית. כבמאי שניחן ברגישות יוצאת דופן לפרטים הקטנים של החיים ולדרמות הגדולות המסתתרות בתוכם - הקולנוע שלו שקט ומאופק לכאורה, אך מתחת לפני השטח רוחשים בו כאב, תשוקה, החמצה ומאבקי כוח. קורוסאווה - שעבד בצעירותו כעוזר במאי של נארוסה - תיאר את סרטיו כנהר אדיר שפני המים שלו שקטים, אך במעמקיו זורם זרם עז.

 

סרטי התכנית:

·         "כאשר אישה עולה במדרגות" (1960): אלמנה שעובדת כמארחת בבר בטוקיו, ניצבת בפני בחירה בין נישואים שיבטיחו את עתידה הכלכלי לניסיון לבנות לעצמה עסק עצמאי. הקרנת הפתיחה תלווה בהרצאה מטעם כתב העת "אוף סקרין".

·         "קול ההר" (1954): קשר עדין ומורכב בין איש עסקים מבוגר לכלתו, חושף את המתחים והבדידות בתוך משפחה יפנית.

·         "עננים נודדים" (1955): סיפור אהבה כואב ומיוסר, המתרחש ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה.

·         "זרימה" (1956): מבט אינטימי אל חיי היומיום של קבוצת גיישות בטוקיו, ואל עולמן שמאחורי התפקידים שהחברה מצפה מהן למלא.

·         "געגוע" (1964): אלמנת מלחמה המנהלת חנות משפחתית, מוצאת את עצמה במאבק כלכלי ורגשי מול משפחת בעלה המנוח.

·         "עננים פזורים" (1967): דרמה מאופקת ועוצמתית על משיכה בלתי אפשרית בין אלמנה, לבין האיש שגרם למות בעלה. סרטו האחרון של נארוסה.

אבישי כהנא, המנהל האמנותי של סינמטק תל אביב: "שמו של מיקיו נארוסה עלה לפני כשנה, במסגרת שיחות עם הקולנוענים תום שובל וארז פרי. מכאן נולד הרעיון למחווה, שתאפשר לקהל הישראלי לפגוש מחדש את יצירתו של אחד מהבמאים הגדולים בתולדות הקולנוע היפני. צוות הסינמטק פיתח זאת לתכנית מיוחדת - הכוללת שישה מסרטיו הבולטים של נארוסה בעותקים שעברו רסטורציה דיגיטלית, ולצדם עותקים משוחזרים של פוסטרים של הבמאי שיופיעו ברחבי המתחם. כך שיחה שהחלה בין אוהבי קולנוע - הפכה כעבור שנה להזדמנות מרגשת לצפות ביצירותיו על המסך הגדול, ולאחת אחת מהפנינות המרכזיות של החודש".

 

אנדז'יי ויידה: "טרילוגיית המלחמה"

29 בנובמבר עד 1 בדצמבר.

מאה שנה להולדת אחד מענקי הקולנוע האירופי. שלוש יצירות מופת על מלחמה, התבגרות, התנגדות ומחירן האנושי של אידיאולוגיות גדולות.

לציון מאה שנה להולדת אנדז'יי ויידה (2016-1926), מענקי הקולנוע הפולני והאירופי, מציג סינמטק תל אביב בשיתוף המכון הפולני את שלושת סרטיו הראשונים. לימים הם הפכו לטרילוגיית המלחמה שלו, שביססה את היוצר כאחד מהקולות המוסריים והאמנותיים החשובים של הקולנוע האירופי שלאחר המלחמה.

בטרילוגיה שנוצרה בתוך ארבע שנים בלבד, הצליח ויידה לעצב שפה קולנועית חדשה להתמודדות עם טראומת מלחמת העולם השנייה ומורכבותה של ההיסטוריה הפולנית. בניגוד לסיפורי גבורה מסורתיים גיבוריו הם צעירים, פגיעים ומלאי סתירות, המנסים למצוא משמעות, אהבה ובחירה אישית - בתוך מציאות המכתיבה להם את גורלם.

סרטי התכנית:

·         "דור" (1955): קבוצת צעירים בוורשה הכבושה, מצטרפת למאבק המחתרתי בנאצים ומאבדת את תמימותה. סרט הביכורים של ויידה. ההקרנה תלווה בהרצאת פתיחה של חוקר ומבקר הקולנוע, ד"ר שמוליק דובדבני.

·         "קאנאל" (1957): לוחמי המחתרת הפולנית במהלך מרד וורשה, מנסים להימלט דרך תעלות הביוב של העיר. מסרטי המלחמה המטלטלים שנוצרו אי פעם.

·         "פנינים ואפר" (1958): ביום סיומה של מלחמת העולם השנייה נדרש צעיר חבר מחתרת לבצע התנקשות פוליטית, בעודו נקרע בין נאמנותו לאידיאולוגיה לבין האפשרות לחיים חדשים ולאהבה.

 

"פרנץ"

מה-3 ועד ה-13 לנובמבר.

חמש הקרנות בלעדיות בסינמטק תל אביב לסרט הצ'כי על פרנץ קפקא.

לאחר שלא יופץ מסחרית בישראל, סינמטק תל אביב מרים את הכפפה ויציג באופן בלעדי במסגרת 5 הקרנות מיוחדות במהלך נובמבר באדיבות FILM BOUTIQUE את הסרט הצ'כי "פרנץ" של אגניישה הולנד - על דמותו של פרנץ קפקא - בכיכובו של השחקן הישראלי עידן וייס, בתור הגיבור בימי בגרותו.

"פרנץ" - Franz"" (2025):

צ'כיה. בימוי: אגניישקה הולנד. בהשתתפות: פטר קורת', דניאל דונגס ועידן וייס. שפה: צ'כית, גרמנית, יידיש. תרגום לעברית ואנגלית.

אגניישקה הולנד, הבמאית עטורת הפרסים החצי יהודייה, מגישה בגיל קרוב ל-80 את הפרויקט השאפתני ביותר שלה עד כה: ביוגרפיה נועזת וצעירה ברוחה של הסופר היהודי-צ'כי האייקוני בן המאה ה-20 פרנץ קפקא. הסרט שעוצב כמוזאיקה קלידוסקופית מסחררת של תקופות, זיכרונות ודימויים, עוקב אחר החותם שקפקא הותיר על העולם מלידתו בפראג של המאה ה-19 ועד מותו בווינה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. היצירה מעניקה לקהל פרספקטיבה חדשה לגמרי על חייו של האיש האמיתי שעומד מאחורי הענק הספרותי.

 

פיני שץ, מנהל התוכן של סינמטק תל אביב: "לפעמים תכנית קולנועית מתחילה אצלנו ברגע בו נצפה בסרט, ומזה נבין שחייבים למצוא לו קהל. כך עם "פרנץ" - שפתח את פסטיבל הקולנוע הצ'כי - כשמיד הפנמנו שמדובר ביצירה יוצאת דופן, הראויה למפגש עם הקהל הנאמן שלנו. כשהתברר שהיא לא תזכה להפצה מסחרית בישראל, זיהנו הזדמנות ליצור עבורה מסגרת הקרנה אחרת - כזו המחברת בין החופש האוצרותי של הסינמטק, לחוויית הצפייה של סרט חדש על המסך הגדול. התוצאה היא חמש הקרנות בלעדיות במהלך נובמבר, המאפשרות לצופים לפגוש יצירה עכשווית ומסקרנת - גם מחוץ למסלולי ההפצה הרגילים. זהו עוד ביטוי לתפיסה האמנותית המתפתחת בסינמטק: לזהות סרטים שראויים לקהל, למצוא עבורם את מסגרת ההקרנה המדויקת ומזה ליצור מפגש קולנועי שאחרת עלול להתפספס".



 לכתבה המלאה בתלאביבינט:
נובמבר בסינמטק ת"א – 5 מסגרות ותכניות מיוחדות

#סינמטקתלאביב #סינמטק #תלאביב #קולנוע #סרטים #סרטימופת #קלאסיקות #תרבות #בילוי #מהעושיםבנובמבר #אלמודובר #לוקבסון #פרנץ #קולנועאירופי #קולנועיפני #תלאביבינט #שולמית #ShulamitAtias #TelAviviNet #Cinema #TelAviv

תגובות