חדשות

 נשיא המדינה יצחק הרצוג בפתיחת מושב הכנסת ה-26

קרדיט צילום: חיים צח/לע"מ

״ברגשי שמחה ויראה, אני מברך אתכם ביום חגכם - חברות וחברי הכנסת העשרים ושש, ואת המשפחות המלוות אתכם.

 

את ההתרגשות ואת הידיעה שאנשים רבים בחרו בכם, מתוך תקווה שתקדמו את החברה הישראלית לטוב. מניסיוני אני יודע - שהידיעה הזו תדרש לכם בשעות הקטנות של הלילה במליאה ובוועדות, דווקא כשהמצלמות יהיו כבויות. הידיעה הזו תדרש לכם ברגעים בהם תקבלו החלטות, כאלה שבאמצעותן, אדם ירגיש - שאתם רואים אותו.

 

אני ניצב כאן, בחרדת קודש, מולכם - אתם שבחרתם, מתוך השכול, על אף השכול, ועם השכול, והפציעה - להתעקש ולשרת כחברי כנסת את החברה הישראלית. מאז טבח שבעה באוקטובר, עברנו תהפוכות רבות. ידענו תהומות והעפלנו לפסגות. פגשנו כאב נורא, וגילינו כמה הקרבה וגבורה יש בישראל. נחשפנו לאזרחיות ואזרחים יוצאי דופן, שמסרו, בגדולתם - את הכל, כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן בבטחה - חיים של יום-יום. חיים רגילים.

 

בשנים האחרונות ראינו מה אזרחי ישראל מוכנים לעשות למען המדינה. עכשיו עליכם, החברות והחברים בבית הזה, ותיקים כחדשים, לשאול גם מה אתם יכולים וצריכים לעשות למענם.

 

ואכן, חברות וחברי כנסת יקרים, מדינה אינה נבחנת רק בשעת גבורה, היא נבחנת לא פחות ביום חולין, בשגרה. יש גדולה עצומה בגבורה. אבל יש גדולה גם ביכולת לבנות חיים של יום יום, במשימות הקטנות והשגרתיות. להפוך את הכוחות שגילינו בשעת המשבר הקשה בתולדותינו ליסודות של מדינה חזקה ומתפקדת בימי שגרה.

 

על הכנסת הזו, למצות את ימיה מול משימות רבות. קרוב לשמונים אחוזים מן העם בחרו בכם - עליכם לעשות הכל כדי להימנע מבחירות חוזרות.

 

העם שבחר בכם, צמא לשגרה, בטחון ושלווה. העם שמיוצג כאן על ידיכם, מכובדיי, כמה לראות כאן הושטת יד שתביא לאחדות - בעם ולתקווה. העם שאוצר בתוכו, את הכאבים, את המסירות וההקרבה, מייחל לראות אתכם מתרגמים את הכוחות הללו, לשיתופי פעולה, לדיאלוג מאחד - להקשבה. אני מבקש - הוו מתונים כלפי האחר והאחרת, הושיטו יד לפשרה, גם בין יריבים. והביטו זה בזו בעין טובה. יש כאן עבודה רבה, והיא זקוקה ליכולת ולניסיון המצויים בכל חלקיו של הבית הזה.

 

לצד המלחמה העיקשת והנחושה מול מבקשי רעתנו עלינו לבנות אופק מדיני יציב באיזור עם שכנינו, כולל הקרובים ביותר, ולחזק את הסכמי השלום עם מצרים, ירדן, מרוקו, איחוד האמירויות ובחריין ואף להוסיף עליהם. עלינו לבצר את הברית עם ידידתנו הגדולה ביותר - ארה"ב, לחזק את היחסים עם כל בנות בריתנו להגן על שמה הטוב של ישראל ולהילחם עד חרמה בסנקציות מדיניות. 

 

חובה עלינו להפוך כל אבן, לחקור ולהבין כיצד אירע אסון שבעה באוקטובר ולהפיק לקחים ומסקנות. על הכנסת הזו להידרש במלוא הכנות והרצינות לאתגר המשרתים, בסדיר ובמילואים. זו העת למצוא את הפתרון ההולם למדינה שגאה במורשת שלה, ובעולם לימוד התורה, אך אתגריה מחייבים נשיאה משותפת בחובת השירות.

 

החברה הישראלית היא מפוארת, היא מדהימה, אך לצערנו ישנם בתוכה כתמים מוסריים הפוצעים את פניה היפות. אין מקום לבריונות בתוכה. אין מקום לגזענות בתוכה. כלפי אף אחד. ואין מקום לאלימות, לא בחברה הערבית, לא בגבעות יהודה ושומרון, לא ברחובות הערים, לא בבתי הספר, בשום מקום. ויש למגר אותה בכל הכח.

 

פצעים רבים עוד פתוחים בבשרנו, לא נוכל לרפא אותם כל עוד הכאב של האחד, הוא מטרתו של האחר״.