הרצוג קורא לתקווה, נחמה והזדמנות היסטורית, בטקס הזיכרון לנרצחי נובה

בטקס הממלכתי לציון שנתיים לאסון פסטיבל המוזיקה נובה, שנערך היום (רביעי) באתר ההנצחה ברעים, נשא נשיא המדינה יצחק הרצוג דברים מרגשים, כשהוא מתייחס גם למאמצי המשא ומתן לשחרור החטופים המתנהל בשארם א-שייח'.

הנשיא הרצוג אמר:  

"כולנו נושאים עיניים למשא ומתן – בלב דואג וחרד, ובה בעת בתקווה. לבבות העם פועמים יחד, בתקווה לבשורות טובות, ישועות ונחמות. אסור להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית הזו."

במעמד מרגש מול משפחות הנרצחים וקהל רב, הדגיש הנשיא את חשיבות ההמשכיות וההנצחה:  

"גם אחרי דם כה רב שנשפך, כאב אינסופי ואובדן גיבורים רבים – חובה עלינו להמשיך. זו מלחמת האור בחושך, הטוב ברע, מנגינת התום והטוהר שאסור להפסיק לעולם."

הרצוג ורעייתו מיכל הגיעו לחלוק כבוד ולהביע חיבוק חם למשפחות השכולות:  

"אנחנו כאן כדי לזכור, לכאוב איתכם, ולומר לעם כולו – גם מתוך האפר אפשר לקום ולהמשיך. אתם מלמדים את כולנו שיעור של תקווה, חוסן וגבורה."

הטקס כלל קטעים מוזיקליים, דברי זיכרון של בני משפחה, והשתתפות נרחבת של הציבור שממשיך ללוות את המשפחות בדרכן הלא פשוטה, למען ההנצחה, ההכרה – והחיים.

נשיא המדינה בטקס הזיכרון לנרצחי פסטיבל הנובה באתר ההנצחה רעים:

״בשעות אלה ממש כולנו נושאים עיניים למשא ומתן בשארם א-שייח' – בלב דואג וחרד, ובה בעת - בתקווה, ומייחלים שהמשא ומתן יצלח. לבבות העם פועמים יחד בתפילה, בתקווה, ובהבנה ברורה שעומדות בפנינו הזדמנויות היסטורית שאסור להחמיץ. אני מחזק את ידי אנשינו במשלחת הישראלית, ונושא תפילה שנזכה לבשורות טובות, ישועות ונחמות״

 

 עיקרי דבריו של נשיא המדינה יצחק הרצוג:

״גם בחלוף שנתיים ימים, וגם אחרי לחימה ממושכת כל כך, ודם רב כל כך שנשפך, ועוד ועוד יפים וגיבורים שאבדו לנו במערכה הקשה; גם אחרי תהומות של כאב, ופסגות של תקווה; עדיין, אנחנו מוכרחים לזכור מעל כל ספק: את קולות אירועי הטבע והמוסיקה ההם, שהוסו ונגדעו, שנטרפו והושתקו, מצווה עלינו להמשיך.

זוהי מלחמת האור בחושך, זוהי מלחמת הטוב ברע. וזאת מנגינת התום והטוהר שאסור להפסיק לעולם!

מיכל ואני הגענו לכאן, להיות עמכם – באתר המרשים הזה, אתר זיכרון ומורשת צורב לב שמנחיל את סיפורם של גיבוריכם לעם ולעולם - כדי לחבק אתכם במלאת שנתיים לאסון הנורא, לכאוב איתכם, ולזכור ביגון ובדמע ובגעגוע את האהובות והאהובים שלכם, שלנו.

ובה בעת – אנחנו כאן כדי לזכור ולהזכיר לעם כולו את המסע המפרך והקשה כל כך שנגזר עליכם מאז אותו יום. מסע מאבל וחושך על פני תהום, לעבר שיקום, ריפוי והחלמה. מסע של מציאת דרך חדשה, של חיפוש אחר פתחי אור, פתחי תקווה, ופתחי ונחמה.

אני מבקש לומר לכם בשמי, ובשם העם כולו, אתם מלמדים אותנו שאפשר, גם אחרי זוועות כאלה, גם מתוך האפר - לקום ולהמשיך.

אתם גיבורות וגיבורים, ועינינו נשואות אליכם. בבקשה, זכרו - אתם בלבבות העם כולו. על אף שכמובן לא ביקשתם חלילה את הגורל המר והנמהר והנורא הזה, אני יודע שגם כעת ישנם קשיים עצומים, ושגם אופני הטיפול והתמיכה של המדינה על כל זרועותיה הם לעיתים מאתגרים ומתסכלים; יש בהרבה מקומות הרבה אנשים וארגונים טובים ומערכות שמשתדלות אבל לא תמיד מצליחות לתת הכל; ולכן אני מדגיש: אסור שתהיו לבד, אסור! זו חובתה של המדינה. וחשוב לי לומר לכם שהדלת של מיכל ושלי פתוחה בפניכם תמיד! לחבק, לתמוך, להיות כותל דמעות כשצריך ולפעול למענכם בכל דרך שעומדת לרשתנו, כפי שליווינו רבים כל כך לאורך התקופה.

בימים האלה, בהם שונאינו מבקשים להשכיח את האמת ואת הזוועות, אנחנו זועקים מכאן - בשם עם ישראל כולו, בשם האנושות כולה, בשם אוהבי המוזיקה והטבע, אוהבי האדם, את האמת הפשוטה והבהירה: הניגוד העצום בין הברברים שטבחו ורצחו לבין הקורבנות החפים מפשע של הטבח – כאן ובאיזור כולו - מספר את כל הסיפור.

את הניגוד הזה חובתנו להזכיר היום לעולם כולו, לכל מבקשי רעתנו ולכל ידידינו, ולומר: אנחנו לא נוותר. אנחנו נמשיך לנגן, יחד, באהבה גדולה; ולא נשכח אותם לעולם. אנחנו נמשיך בכל הכוח - למענם, ולמעננו. נמשיך למען פגועי הגוף והנפש; נמשיך למען החטופים שלנו, עד שישובו ויצטרפו אלינו מהמחשכים האיומים של עזה. נמשיך, כי עם ישראל חי, וכי האור והטוב של הילדים היפים שלנו - שהיו כאן - יגבר על כל חושך!

יחד אתכם אני נושא תפילה להצלחתם ולשלומם של כל חיילות וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, שכרגע פועלים בשלב קריטי ורגיש במערכה; ולהחלמתם של הפצועות והפצועים בגוף ובנפש מהמערכה הכבדה ומפעולות האיבה – בהם כמובן מאירועי הטבע והמוזיקה של שבעה באוקטובר.

מעל הכל, ממש מעל הכל, אני שב ומדגיש כי עלינו לעשות הכל כדי לפרוע את החוב המוסרי, הישראלי והאנושי הקדוש ביותר – להשיב הביתה את כל החטופים – במהרה עד האחרון שבהם.

בשעות אלה ממש כולנו נושאים עיניים למשא ומתן בשארם א-שייח' – בלב דואג וחרד, ובה בעת - בתקווה, ומייחלים שהמשא ומתן יצלח. לבבות העם פועמים יחד בתפילה, בתקווה, ובהבנה ברורה שעומדות בפנינו הזדמנויות היסטורית שאסור להחמיץ. אני מחזק את ידי אנשינו במשלחת הישראלית, ונושא תפילה שנזכה לבשורות טובות, ישועות ונחמות״.

 

 

קרדיט צילום: שלו שלום